לפני כמה חודשים, כשבתי הקטנה התחילה את כיתה א', חששתי שאולי היא תתבל בגל של חוויות חדשות ויתקשה להסתגל. אני זוכר את הימים שבהם ישבנו יחד על שיעורי הבית שלה - אני עם כל הכוונות הטובות והאהבה הגדולה שלי אליה, והיא עם עיניים נוצצות אבל לפעמים חסרות הבנה.
אז החלטתי לשלם על מורה פרטית שתעזור לה בשיעורי הגיאוגרפיה והמתמטיקה. כשהמורה הראשונה הגיעה לביתנו, הייתי קצת סקפטי; בכל זאת, מי יכול להבין את העולם החדש הזה כמו שאני? ואז דבר מדהים קרה. המורה הזו הצליחה לראות דברים שדווקא אני לא ראיתי - היא ראתה צדדים בבת שלי שלא התגלו לי קודם. הרגשתי כאילו פתאום נדלק אור בחדר.
המורה גם לא הייתה רק איש מקצוע שמלמד חומר לימודי; היא הפכה להיות מעין דמות מדריכה עבורה - חברה ואוזן קשבת בזמן שהיא נאבקה עם המשימות שלה. זה הרגיש כאילו היא ידעה איך לגשת לכל קושי אישי וחברתי שהעלינו בדיונים שלנו בסלון ערב אחרי ערב.
תוך חודשיים בלבד, ראיתי איך הביטחון העצמי שלה הולך ותופס גובה. אשמח לספר לכם שגם הציונים השתפרו פלאים! אבל יותר מהכל, בת שלי למדה שאנחנו יכולים לבקש עזרה כשצריך - שזה ממש בסדר שיש עוד אנשים בהצלחה שלנו.
אם יש משהו שלמדתי מהחוויה הזאת הוא שיש משמעות עמוקה במורים פרטיים. הם שם כדי להעניק תמיכה ולפתח קשרים שלא באים לידי ביטוי בשיעורים רגילים בכיתה. אם אתם מתלבטים לגבי מורים פרטיים או חושבים שזה אולי "לא בשבילכם", ממליץ להתחיל ממקום פתוח ולנסות פשוט להתנסות בזה - זה עשוי לשנות חיים!
ולסיום טיפ: כשאתם מחפשים מורים פרטיים לילדיכם - חפשו את החיבור האנושי קודם כל! כי זה הרבה מעבר לדירוג ציונים או ידע מקצועי; זו הזדמנות לצמוח יחד ולהרגיש בטוחים בדרך ללמידה אמיצה ונחושה יותר.