תמיד חשבתי שאילוף כלב זה משהו שטוב בעיקר למי שרוצה שהחיה שלו תשב על מקום מסוים או תעשה צרכים בחוץ. אז כשהחלטתי לאמץ את 'רקס', גור רועה גרמני מלא אנרגיה, ניגשתי לתהליך במחשבה שזו עוד משימה שצריך לעבור. אבל במהרה הבנתי שזה הרבה יותר מזה.
מאז שהבאתי את רקס הביתה, החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה. הוא היה כל כך סקרן, כל כך אוהב ויחד עם זאת גם מאוד חששן. בשבועות הראשונים ניסיתי ללמד אותו לשבת ולהישאר ולא הצלחתי אפילו להשאיר אותו במקום לחמש שניות מבלי שהוא קפץ לי בעיטות סביב הרגליים בת excitement שמפליא לראות.
יום אחד החלטתי לקחת את הזמן ולצאת איתו לפארק השכונתי בסוף שבוע. ישבתי על הדשא המתחדש ומדי פעם קראתי לו להיכנס למסלול האימון שלנו. לאחר שעה של מאמץ, רקס החל לזהות מה אני רוצה ממנו ואפילו הצליח לבצע את הפקודה 'ישב'! כשזה קרה, הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו! זו הייתה תחושת גאווה שאין לה הסבר; החיבור בינינו התעצם באותו רגע.
וכך גיליתי שכל תהליך האילוף הזה הוא למעשה מסע בשביל שנינו - החיבור בין בעל חיים לבעליו הוא דבר קסום שלא ניתן לתאר במילים פשוטות. בכל פעם שאני חוזר מהעבודה ורואה אותו מחכה לי בכניסה לבית עם הידית המתרגשת הזו, אני יודע שהמאמצים משתלמים פי כמה וכמה.
אז אם הייתי יכול לתת טיפ קטן לכל מי שמתעסק באילוף: נסו לראות בזה מערכת יחסים ולא רק עבודה על פקודות ותרגילים טכניים. היו קשובים לצרכים והרגשות של הכלבים שלכם והראו להם אהבה ותמיכה - כי אילוף מצליח באמת הוא כזה שמגיע מתוך המקום הזה של הבנה וחיבור רגשי.
כי בסופו של יום, היכולת להבין אחד את השני היא זו שתגרום לנו להיות חברים הכי טובים בעולם.