לפני כמה שבועות, מצאתי את עצמי בחנות הקטנה של הסבתא שלי. חנות שאותי תמיד שואבת פנימה כמו מגנט - ריחות התבשילים שלה ממלאים את האוויר כמו שיר ישן שמזכיר ילדות מתוקות. היא הכינה מאכלי שבת, ובאותו רגע שבו פתחתי את הדלת, זרם לעברי ריח ה-challah שהיה שווה יותר מכל תיאור.
בזמן שהשמש ירדה לאיטה והאור הפך זהוב ויפה, החלטתי להעניק לסבתא שלי ידיים נוספות במטבח. עומדת שם לצד הסירים הרועשים ושאלות על מה צריך להביא לשולחן השבת המתרקמת נרקמו בינינו כאילו היה זה משחק רמזים. 'הכי חשוב שאת יודעת', היא אמרה לי בזמן שסיפרה סיפור מעניין על המתכון הנושן של החמין שלה - אסוף זיכרונות מהחיים.
"כל חומר גלם הוא נשמה", היא אמרה בחוכמה משלה. "כשהמטבח זוכה באהבה שלך, יוצאים ממנו דברים מופלאים." ככה פתאום הלב פתוח ואוהב - עם כל בחירה שאני עושה אני מביאה את עצמי אל הצלחת.
ואכן, החמין יצא מושלם! כמה פשוט לגלות שאין צורך בהרבה כדי ליצור קסם במטבח - רק אהבה והרבה סבלנות. גם אם מצרכים לפעמים חסרים או מתחלפים בשאריות מהשבוע שעבר - הכל אפשר לעשות מהרגע הזה קדימה.
אז הנה טיפ קטן: כשהחיים נותנים לכם תפוחי אדמה קצת עייפים ודומים למציאות שלנו - תכניסו אותם לתוך המרק שלכם ותתנו להם לצנוח בתוכו עם התבלינים שאתם אוהבים הכי הרבה בעולם! אין דבר מרגש יותר מלראות איך משהו שבדרך כלל נחשב “פשוט” יכול להפוך לאוצר אמיתי כאשר אתה מכניס לו נשמה ותשוקה.
אני מזמינה אתכם לקחת רגע ולחשוב על אוסף המזון המשפחה שלכם בדרך המסורתית - איזה רגעים הם קיבלו אור בצורה הטובה ביותר? אוכל הוא לא רק sustenance אלא חגיגה של רגשות וזכרונות שנחרטים בלבבות שלנו. אז... יאללה לכו לעמוד במטבח ותתחילו לבשל בדיוק בהתאם למה שיש לכם ולא במה שחסר - כי בסוף זו הדרך שבה אנחנו עושים יחדיו הכול למען עוד יום נפלא בצלחת ובמשפחה שלנו!