לפני כמה חודשים, הגעתי למסקנה שאי שם בתוכי רגש לא פתור שהכביד עלי. לא הייתי בטוח לאן לפנות, אז החלטתי לנסות טיפול - משהו שלא עשיתי בעבר. אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי עם המטפלת; היא ישבה מולי בחדר קטן, קירות בצבעים בהירים, וביקשה ממני לספר קצת על עצמי.
בהתחלה התקשיתי לשתף. נדמה היה לי שכל מילה תהפוך אותי לפגיע מדי. אבל ככל שדיברתי והרגשתי את האוזן הקשבת שלה, התחלתי להשתחרר מהספקות ומה פחדים שניהלו אותי במשך שנים רבות. מהתעניינות התמימה שלה בעולמי ועד לתובנות החדות שהצליחה לזקק מתוך סיפור חיי, מצאתי במטיפול הזה לא רק תקווה, אלא גם חברה.
עם הזמן ווהיחסים בינינו הלכו והתפתחו. חשבתי שאני צריך תשובות מידיות ובעצם גיליתי תקשורת עמוקה וכנה יותר - סיפורים אישיים ששיחררו הרבה מעומס הרגש שלי. בתחילה זה היה קשה לחשוף את עצמי ולשתף בדברים הכי כואבים, אך בלעדיהם לא הייתה דרך לצמוח.
עכשיו אני מבין שאחד הדברים החשובים ביותר בבחירת מטפל הוא הכימיה ביניכם. כמו שמישהו יכול להתאים לכם כאדם לחברות או מערכת יחסים, כך גם כאן - צריך להרגיש נעים ועוטף כדי שתהליך הטיפול יהיה אפקטיבי.
ופשוט אם אתם שוקלים ללכת לטיפול - אל תחששו! החיפוש אחרי עצמכם יכול להיות אחד הדברים המתגמלים שתעשו לעצמכם. חשוב למצוא מקום שבו תרגישו בבית, מקום שבו תוכלו להתחיל לדבר ולהוציא הכל החוצה בלי מסכות של "אני חייב להיראות בסדר". בסופו של דבר, בדרך הזו אפשר להגיע לריפוי אמיתי ולעצב מחדש את החיים שלנו.
אם יש לכם שאלות לגבי התחום או המלצות נוספות - אני כאן בשמחה!