עברו עליי כמה שבועות לא פשוטים בשיפוץ הבית. חום הקיץ היה בעיצומו, ואני הייתי עסוק בלחפש את האנשים הנכונים שיבנו לי את החלומות שלי. כשקבענו עם הבנאי הראשון, חשבתי שזה יהיה קל: הוא יכול לבנות קירות ולהרים גג כמו מקצוען. אבל מהר מאוד הבנתי שהעניין לא מסתכם רק בכישורים טכניים.
הבנאי הראשון הגיע עם פטיש וסלסלת כלים מרשימה, אבל משהו בו לא הרגיש נכון. היו לו בתיק שקפים של עבודות יפות, ומדי פעם הוא חייך אלי, אך בעיניו היתה חוסר התלהבות שמעולם לא ראיתי מבעד לדלת הכניסה שלי.
לאחר כמה ימים החלטתי לנסות בנאי אחר שנראה הרבה יותר מחובר לתהליך ולאנשים מסביבו. כשהוא נכנס לבית שלי בפעם הראשונה, החיוך המקרין שלו הציף את החדר באור שלא הייתי רגיל אליו. במקום לספר על הכלים שהוא משתמש בהם או לירות במחירים בטעות כאילו הם בגזירה ארוכה וקרה - הוא שאל אותי על החלומות שלי.
"מה אתה רוצה שם? איך היית רוצה להרגיש כשאתה עובר בחלל הזה?" הוא שאל תוך כדי שבירת העץ הישן בקיר לחדר הסלון החדש שלנו. המשך השיחה הייתה לא רק על עבודה אלא גם על סיפורים אישיים ועל משפחה, ואיזה תפקיד יש לבית בחיים שלנו ובמשפחה שלנו.
המסקנה שהגעתי אליה היא שגם בבניית קירות זה לא מספיק אם אין שם לב אנושי שמבין מה זה אומר לחלום וליצור מקום שבו נרגיש בבית באמת. אני למדתי שכשעובדים עם אנשים שמתחברים לרגש מאחורי הפרויקט שלך - כל אבנים הופכות למשהו הרבה יותר עמוק ולעיתים אפילו קסום.
אז טיפ קטן לסיום: כשאתם מחפשים איש מקצוע לבנייה או לשיפוצים בבית שלכם - תמיד תשימו דגש על החשיבות של הכימיה האנושית לפני שאתם מתמקדים בכישורי העבודה בלבד. אנשים שיודעים לשלב בין המקצועיות ליחס האישי יכולים להפוך את התהליך כולו לחווייה מעצימה ומרגשת שלא תשכחו זמן רב לאחר מכן.