תמיד חלמתי על גינה משלי, מקום שיכיל בתוכו את השלווה והחיבור לטבע שאני כל כך מתגעגע אליו. כשהתחלתי לגור בעיר, הרגשתי שהחלום הזה רחוק ממני יותר מאי פעם. אבל אז גיליתי את הפלא של החקלאות העירונית - איך אפשר לגדל צמחים גם בין הבניינים והכבישים.
בהתחלה זה היה ניסיון די מרגש. בטיפוח הראשון שלי השקיתי בזיליקום, תבלין שחשוב לי שהוא חלק בלתי נפרד מהמטבח שלי. קניתי עציץ קטן בשוק האיכרים הקרוב ושתלתי אותו באדמה שהכנתי בעצמי מתוך מיקס של קומפוסט שנשאר לי מהמיזוג המזרחי של גרגרי חומוס ומעט איבון צעיר (כן, כזו אני). לאט לאט הצמח התחיל לפרוח - פשוט מדהים!
כשהבזן הגדול שלי התחיל להשתרש ולהתרבות, הבנתי שיש בזה משהו הרבה יותר עמוק מסתם גידול צמח בפינה קטנה בביתי. היו רגעים שבהם התקשרנו עם שכנים כדי לשתף אותם במוצרים שלנו - ריחניים טריים ונפלאים שאפשר לחבר לכל מנה פשוטה שאנחנו מכינים. האירועים הקטנים הללו יצרו קשרים מחודשים בינינו; פתאום היינו neighbors with benefits!
איך זה עובד? בסופו של דבר ההצלחה הגיעה גם עם כמה כישלונות בדרך. זה קרה כשניסיתי לגדל עגבניות על המרפסת; הם סבלו קשות מחום ולא פרחו כמו שצריך. לקח זמן להבין שאנחנו צריכים להגיע לזה ביחד - אני ועמודי הצמחים הלוהטים שלי. התעוררתי לסיבה שבגללה כולם אוהבים לצאת למרחבים רחבים בלבד- צריך להתחבר לנוף וללבוש פשטות.
ולסיום, טיפ אישי: אם אתם ממש רוצים להרגיש את החקלאות העירונית בלבכם ובמרפסת שלכם, תמיד כדאי להתחיל בצמח אחד שאתם באמת אוהבים! אין צורך במערכת השקיה מורכבת או ברחובות בעבודת אדמה קשה; לפעמים מספיק רק לדעת לתת תשומת לב ופשוט לקחת לעצמכם קצת זמן להתעסק בקצת ירוק בבית.
אני כבר מתחילה לחשוב על הפרויקט הבא שלי: לשתול תערובת עשבי תיבול נוספים ליד העצים הקיימים בגינה הציבורית בקרבת הבית שלנו ולעודד עוד שכנים להצטרף אליי לרגע קליל בחוץ... כי בסוף יפה לראות איך הכל מתחבר פה בעיר הגדולה!