לא מזמן, אחרי חיפוש ממושך, מצאתי את עצמי יושב באחת החברות תוכנה המובילות בארץ. זה היה יום גשום ונורא מבחינת רוחנית - כל כך הרבה תחושות של חוסר ודאות הציפו אותי. הלב שלי דפק במהירות כשנכנסתי למשרד החדש; ניכרה שם אווירת התחדשות ושמחה, אבל אני הרגשתי כאילו אני אוטומטית לא שייך.
ביום הראשון קיבלו אותי בחיוך רחב. הקולגות היו ידידותיים והיו מתעניינים באמת במי שאני. מהר מאוד גיליתי שהם מתוסכלים בשלל בעיות טכניות שלא הצליחו לפתור בפרויקט תכנות ענק שהתחילו לפני חודשים. הם ביקשו עזרה בפיתוח פתרון מסוים שהתעקש להתעכב מתוך מערכת ישנה ומסורבלת.
בהתחלה חשבתי לעצמי איך יכול להיות שמערכת כזו נמשכת כל כך הרבה זמן מבלי שתתעדכן? אז החלטתי לפשט את הדברים ולקחתי על עצמי לעבור עם כולם צעד-צעד על חלקים מהפרויקט שלהם. תוך כדי העבודה יחד התחברנו והבנתי שבפועל הבעיות הטכניות הן רגעים משותפים של אנושיות, אי-ודאות וחוסר אמון.
ביום חמישי האחרון ניסיתי ליישם שיטות עבודה חדשות, אמרתי לעצמי: "אם נעבוד בשיתוף פעולה ולא בבודדות, נהיה חזקים יותר". כאשר פתחנו קוד חדש בתיאום ובאהבה, ראינו איך רעיון אחד מדליק עשרות חדשים והאנרגיה הפכה לחיובית יותר מיום ליום.
המורל השתפר והלחץ ירד - פרט קטן ורגע שאשלח אותך לגמרי קדימה. עשינו בדיחות יחד וכמה שעות לאחר מכן מצאנו את עצמנו עובדים בראש אחד ואהר התמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרקמים בפנינו ואף מצליחים לצאת מזה מחוזקים.
אז אם גם אתם נקלעתם לסיטואציה דומה או שאתם פשוט רוצים לתת ערך לחברה בה אתם עובדים - אל תהססו לחפש את הנקודות המשותפות ולהביא למקום שלכם מעט אנושיות בריאה ופתיחות לשינוי.
לפעמים השינוי מתחיל מלשתף משהו קטן בבוקר ולראות איך הוא הולך וצומח להכנסת אנרגיה בין אנשים ביומיום שלנו בעבודה.
אחרי הכל - סביבה טובה יוצרת לא רק פרויקטים טובים אלא גם חברויות אמת!