הייתי בשירותים המשותפים של העבודה, ושם בעודי מתארגנת לחזור למשרד, התבוננתי בידיים שלי. היו לי את הציפורניים הכי פשוטות בעולם - קצרות ולא מטופחות, ובאופן כללי לא היה בהם הרבה קסם. הרגשתי פתאום חוסר נוחות ובעיקר רצון לשנות משהו. איך ייתכן שדווקא על ציפורניים אני יכולה להרגיש ככה? החלטתי שהגיע הזמן להשקיע בעצמי ולהספיק קצת יותר זמן איכות.
אז הלכתי לסלון מניקור השכונתי שלי, מקום שאני יודעת שיש בו אווירה טובה ואנשים נעימים. כמו תמיד, טלי שנמצאת שם קיבלה אותי בחיוך רחב שאפילו הצליח לדלג מעל כל ההקדמות והפוליטיקה במקום העבודה. יש לה ידיים איכויות שמטפלות בצורה מדויקת ומרגיעה.
בזמן שטלי עבדה על הציפורניים שלי, התחילה לדבר איתי על החיים שלה - היא סיפרה על האתגרים שהיא נתקלת בהם כאמא לשלושה ילדים ועל איך היא מצליחה לגנוב רגעים קטנים לעצמה תוך כדי המרוץ היומיומי המטורף: "תקשיבי", היא אמרה עם עיניים מבריקות אחרי יום עבודה מפרך ״כל אחת חייבת למצוא זמן וגם אם זה רק בשביל לעשות מניקור".
שוטטנו אל מחוזות זיכרונות ילדות ותרמנו אחד לשנייה רעיונות יצירתיים להתמודדות עם הקושי שבחיי היום-יום. בסוף הפגישה הייתי לא רק עם ציפורניים יפות אלא גם עם לב קל יותר ורוח רעננה.
אז הנה הטיפ שלי - תעצרו רגע ביום העמוס שלכם ותפנקו את עצמכם במשהו קטן אבל משמעותי כמו טיפול במניקור או פדיקור בפינה השקטה והנעימה של העיר שלכם. לפעמים מה שנדרש זה פשוט לקבוע זמן לצייר מחדש את העולם שלך ולצאת משגרת היום-יום דרך משהו כזה כביכול קטן כמו אסתטיקה אישית. מי יודע? אולי תגלו עוד צדדים חדשים ויפים בעצמכם!
