אם יש משהו שאני יכול לחלוק מנסיוני בעולם ההובלות, זה שלפעמים הדרך הזאת היא יותר מעברה פשוטה מדירה לדירה. כשעברנו למקום החדש, הרגשתי כאילו אני סוגר פרק אחד בחיי ופותח אחר חדש.
כשהתחלנו לארוז את הדברים, גילינו כל כך הרבה חפצים שהיו מפוזרים בכל פינה בדירה הקודמת - זיכרונות מהעבר, מתנות שקיבלתי מזמן ואפילו בגדים שעברו עונתיים אבל אף פעם לא זרקו. החיפוש אחרי הדברים האלה גרם לי לחשוב על כל התקופות שעברו ועל האנשים שהיו חלק מהן. פתאום הגעתי למסקנה שיותר חשוב מהדברים הפיזיים שאנחנו מעבירים הוא החשיבות של הזכרונות שהם נושאים בתוכם.
ביום המעבר עצמו, שמש מלאה בוערת בשמיים והאווירה הייתה עמוסה בהתרגשות ובלא מעט לחץ. ותסלחו לי אם אגיד - גם בכמה רגעים מבולגנים לגמרי! המוביל הגיע עם הצוות שלו עם חיוך רחב ומצב רוח טוב - ממש כמו מחלקת חגיגות עם מסיבת קבלת פנים. תוך כדי העבודה הם הצליחו להכניס כמה פרטים משלהם לשיחה; סיפורים מצחיקים על לקוחות שונים והשקפת עולם מעניינת לגבי המשמעות של להיות נושא חפצים של אנשים אחרים.
טיפ קטן שאני רוצה לתת לכל מי שמתכוון לעבור: אל תזניחו את הארגון לפני ואחרי המעבר! זה עשוי להיראות טריוויאלי, אבל דאגו לסמן היטב את המשחקים נגד כדורגל שאתם רוצים לקחת ומה הן הקופסאות שאפשר להשאיר. גם ביום המעבר עצמו מומלץ מאוד להכין ע"י היד ספרי תורה אוטונומיים בשביל יום מעבר קליל: מים קרים וחטיפים בו זמנית או אפילו לפנק את צוות ההובלה באיזה פיצה טעים (אין דבר שממש כיף לעבוד עליו יותר מאוכל טוב!).
בסופו של דבר, ההובלה היא רק תחנה בדרכם שלנו בחיים; היא סוגרת פרקים ישנים ופותחת חדשים. כל החוויות האלה שבאות איתה נותנות לנו המון לקחים ושיעורים או ארבעים יום מרגיעים וצריך להגיד תודה לדרך שבה אנחנו מסוגלים להתחיל מחדש בכל מקום ובכל זמן.