אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי בסלון יופי. הייתי אז נערה מתבגרת, עם המון לחצים מהחיים - חברים, לימודים ושינויים פיזיים. אמא שלי לקחה אותי לספרית השכונתית, אחת כזו שהייתה מדברת באותו רגע על כל מה שלא קשור בשיער שלי. אני זוכרת שהיא אמרה לי: "יופי הוא לא רק לתת לדברים לזרום; זה להרגיש טוב עם עצמך."
באמתלת "חידוש" קצרצר נחתתי בכיסא המסתובב והרגשתי כאילו העולם עוצר לכמה דקות. כשעוררה את שערי והתחילה לעבוד עליו, הנחתי לה לשתף אותי בסיפורים שלה - אהבות עוברות ואופנות ששבו מגיעות אליה שוב ושוב. הסקרנות שלה הייתה כמו תרופה לכל מה שצברתי בלב.
באותן דקות פשוט הבנתי איך סלוני היופי הם יותר ממקום לעצב שיער או לציפורניים - הם מקלטים לנפש רדופה שמנסה למצוא חיבור לעצמה מחדש. אני חושבת שלפעמים אנחנו שוכחים כמה חזקה יכולה להיות התחושה הזו של התחדשות.
היום אני מבינה שהטיפול לא תמיד צריך להיות פיזי ורק במראה החיצוני; לפעמים זה הפגישה עם איש מקצוע שמעביר לך דרך חיוך או מילה טובה משהו פנימי וחזוק של דימוי עצמי חיובי. אם יש לכם זמן בוקר ואתם מסוגלים לקחת יום חופש ולפנק את עצמכם ביום כזה - תעשו זאת!
וסתם טיפ קטן: כשאתם שם, תשאלו שאלות! גם על השיער שלכם וגם על החיים שלהם; אתם עשויים לגלות שהם משקפים חלק מעצמם בכם ואתם בהרבה מובנים - שלוותה הדדית שמועברת לידיעה שאתם לא לבד בכל התחומים האלה.
אז בפעם הבאה שתיכנסו לסלון יופי, תנו לזה להיות מקום שבו תוכלו להתחדש ולהתרענן בכמה רמות מעבר למראה החיצוני בלבד.
