לפני חצי שנה מצאתי את עצמי משוטטת בין דלתות של מרכזי הדרכה. לא ידעתי בדיוק למה אני מחפשת, או מה מעניין אותי, אבל הייתה לי תחושה שהגעתי למקום בו אוכל לגלות עוד על עצמי.
כשהצטרפתי לקורס מיוחד המוקדש לפיתוח אישי, בהתחלה הייתי מלאת ספקות. פגשתי אנשים שונים ממני לחלוטין - חלקם היו בעלי ניסיון חיים עשיר ומגוון, אחרים רק התחילו את הדרך. היה משהו קסום באווירה שם; כל אחד הביא עמו סיפור אישי וכלים שהתפתחו עם הזמן.
זכור לי במיוחד רגע שבו נדרשנו לשתף בסיפור משמעותי מתוך חיינו ובחירת הנושא צמררה אותי. שיתפתי בקול רועד על התקופה בה עברתי שינוי גדול בעבודה שלי - איך היה קשה להתחיל מחדש במקום חדש ואיך פחד הבלע אותי כשניסיתי להראות מי אני באמת. אחרי שסיימתי לשתף, קיבלתי תגובות מכל הכיוונים - תובנות בשבילי וגם שילוב של סיפורים דומים מהנוכחים שהראו לי שאני לא לבד.
זה היה הרגע שאיפשר לי להבין שטעות לחשוב שאנחנו צריכים להתמודד לבד עם האתגרים שלנו. מרכז ההדרכה הזה הפך להיות סוג של משפחה עבורי; מקום שבו הקשבתי והקשיבו לי בצורה כנה ופתוחה.
אם אתם מתלבטים האם להצטרף לקורס כזה או אחר במרכז הדרכה, אני ממליצה לעשות זאת בלב פתוח ולנסות להכיר את עצמכם שוב דרך העיניים של אחרים. זה ממש כמו לתפור בגד חדש שמחמיא לכם ולא מפסיק לרגש בכל פעם שאתם לובשים אותו.
כל קשר שנוצר ושיחה שעברנו בשיעורים גרמו לי להבין שיש לנו כולנו הרבה יותר במשותף ממה שנדמה לנו בתחילה. אם יש לכם חששות או התלבטויות - פשוט לכו על זה! תן לעצמך הזדמנות חדשה ואתה עשוי למצוא בקרב אנשים חדשים תובנות שגם אתה צריך בחיים שלך עכשיו.
