לפני כמה שבועות יצאתי עם חברים למסעדה חדשה שנפתחה לא רחוק מהבית. קראנו לה "מסעדת לב השדה", כי כך היה רשום על שלט קטן בכניסה, וציפינו לגלות מה יש למקום הזה להציע. כבר מהדלת קיבלה אותנו ריחות חמימים של תבשילים מתובלים ולחם טרי, שהשתלבו עם מנגינה נעימה ששיחקה ברקע והשרה אווירה נינוחה.
התיישבנו ליד חלון שמעבר לו פרח גן מקסים ושיחי ירק רעננים נתלו באוויר. המארחת חייכה אלינו וסיפרה על המנות המיוחדות שמומלצות במיוחד. אני, אישית, לא יכולתי להזיז את העיניים מהשולחן סמוך אלינו שבו יושבה משפחה אחת גדולה - האב סיפר בדיחה רועמת שכל הפיות התפרצו בצחוק ונתן לי להבין שיש כאן משהו מיוחד מעבר למנות טובות ואווירה.
בהמלצת המנהל הזמנתי מנה טבעונית של חצילים קלויים בטחנה עם טוויסט של ליקר תפוחים - פשוט התעלפתי מהטעמים! כל ביס היה כמו מסע לחוויות ילדות שלי בגינה של סבתא, שם תמיד היו מחליפים מתכונים וכבר אז הבנתי שהאוכל הוא הרבה יותר מאכילה; זו נוסטלגיה ומפגש אנושי במשקל כבד.
בטיפוף הרך על השולחן ודיבור מעניין בין כולנו נהיינו לעדים לרגעים קטנים אלו שהתאגדו יחד כמו פאזל מרגש. כשסיימנו את הארוחה מביבות ונרגשות, נודע לנו שהם גם מציעים מופעי מוזיקה חיה בימי חמישי. זה לגמרי עשה לנו חשק לשוב ולהתרפק שוב על הקסם הזה.
אז אם תמצאו את עצמכם בקרבת המקום הזה, אל תהססו להכנס - אולי תחשפו עוד שכבת משמעות לאוכל שלכם ולאירועים הקטנים שמרחשים סביבכם בזמן שאתם מדברים ומשתפים רגעים מיוחדים עם אהובים עליכם. כי בסופו של דבר, כל מנה היא רק עוד דרך לחוות אהבה ורגע בלתי נשכחים.