לפני מספר חודשים הגעתי לסוף שבוע חורפי במיוחד. האוטו שלי היה מפוצץ בכתמי בוץ מדהימים בכל עבר, ואחרי סופה כזו, הדרך היחידה שחושבים עליה היא איך לפרגן לרכב ולהחזיר לו את הברק. אז החלטתי לצאת לשטיפת רכבים.
מה שקרה שם היה הרבה יותר מעוד שטיפה שגרתית. כאשר נכנסתי למכון, הרגשתי כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים. המנוע שדיבר בשקט ככל האפשר והמים שהתיזו על הרכב הרגישו כמו מסיבת קיץ בעיצומו של החורף.
בזמן שהחברים שלי שעומדים בתור ליד השטיפה מפטפטים על כדורסל וכדורגל, אני פתאום מחובר למהות של המעשה הזה - שטיפת רכב זה לא רק להעלים כתמים. זה סוג של טקס שבו אנחנו מתמודדים עם ההיסטוריה שלנו בכביש. כל שריטה וכל צלקת לדבר על הדרך שעברנו יחד, והנה עכשיו ברגע אחד פשוט אפשר להבריק את כולן ולחדש את התחושה הזאת - כאילו נגמר הזמן במובן הטוב שלו.
והייתי חייב לחשוב: כמה פעמים בחיים אנחנו זקוקים לשטיפה כזו? רגע שבו אנחנו לוקחים לעצמנו פסק זמן ושואלים מה בדיוק רצינו להשיג? לפעמים צריך לזכור לטפח גם את עצמנו ולא רק את העולם שסביבנו.
ואם יש לי טיפ אישי שאפשר לחלוק - אל תתביישו להכין רשימה קטנה לפני שאתם מגיעים למכון שטיפות. באיזה קיץ חלפתם במדבר הירדן ואתם רוצים להזכיר לזה עצמכם או איזו מסיבה חוויתם בסוף השבוע האחרון, הקפידו להציב קצת פרטים אישיים שישבו לכם בראש בזמן השטיפה ויתן לתהליך עוד רובד נוסף למשמעות שלו.
אז בפעם הבאה שאתם משאירים את הכניסות שלך ברכב באחריות ומרגישים את הצורך לתת לו שעה בדמות מים וסבון - תשאלו גם את עצמכם האם אתם צריכים לעשות תהליך ניקוי קטן בחייכם בעצמכם?תרשו לעצמכם!