החיים לפעמים מזמנים לנו הזדמנויות מפתיעות, ומתי שהחלטתי להצטרף לחדר כושר אחרי שנים שלא הייתי זורקת רגל על מכונת ריצה, הרגשתי כמו ילדה חדשה בבית ספר. היה לי קשה מאוד לקחת את הצעד הראשון, לאור כל הקולות הפנימיים שאמרו לי "למה את צריכה את זה?" ו"את הרי לא תצליחי". אבל אז הגיע יום שבת אחד, כשהשמש זרחה בצורה מאירה והרגשתי שהגיע הזמן לעשות שינוי.
נכנסתי לחדר הכושר עם לב דופק מהיר. המראות מסביב היו יפים ומפחידים - אנשים רצים על מכונות, אחרים מעצבים את הגוף שלהם במשקלות כבדים ואני רק חשבתי איך אני אצליח לשרוד כאן יותר משעה אחת.
אבל לאחר מספר שבועות גיליתי שנוצר חיבור בין הגוף שלי לבין המקום הזה. פתאום הריצה התחילה להרגיש כמו תרפיה ונשקל להפוך להיות חלק מהיום-יום שלי. מצאתי חברים חדשים באימון קבוצתי שפתחו בפניי שער לעולם שהכרתי בעיקר מהמסך. הם חיזקו אותי בכל פינה - גם כשלא היה לי כוח להמשיך, מישהו תמיד דחף אותי קדימה.
וכאן מגיעה התובנה החשובה: אם יש משהו שלמדתי ממסע הזה הוא שהמוטיבציה אמנם מתחילה בפנים, אבל היא מתעצמת בדינמיקה החברתית שלנו עם אחרים. אנחנו יכולים להיות חזקים לבד, אבל יחד - השמים הם הגבול.
טיפ קטן לסיום: אל תהססו למצוא לכם חברות או קבוצת תמיכה - האווירה יכולה לשנות הכל! שימוש בציוד נכון ואימון בעבודת צוות עשויים להוביל לתוצאות שלא הייתם מדמיינים אפילו לעצמכם. אז אל תפחדו להתחיל מחדש מדי יום כי כל צעד קטן יכול להוביל למקום גדול ומשמעותי יותר בחייכם!
אהבתם? שתפו ותנו השראה למישהו נוסף להתחיל במסע שלו!