לפני כמה חודשים, נאלצתי לבקר את רופא המשפחה שלי. זה היה זמן מלחיץ - הרגשתי קצת כואב, וגם החשש מהבדיקות והתחושות המוזרות שלא ידעתי מאיפה הן מגיעות. אבל כשנכנסתי למשרדו של ד"ר יוסי, משהו בי השתנה.
ד"ר יוסי הוא לא רק מקצוען בתחום, אלא גם אדם עם לב ענק. בזמן שחיכה לתוצאות הבדיקות שלי, הוא התחיל לשאול אותי על החיים - מה שלומי, איך אשתו וילדיו. השיחות איתו תמיד נוגעות בלבבות: חוויות מהילדות ואפילו רגעים קשים שהיינו חייבים לעבור יחד. באותו יום הסיפור שלו על אביו שגידל אותו לבד אחרי שאמא מתה ממחלה קשה הפך את כל הכאב שלי למשהו קטן ונשלט.
וכשסוף סוף קיבלנו את התוצאות והבעיות הבריאותיות היו אמנם מדאיגות אך ברות טיפול - הגישה שלו הרגיעה אותי מאוד. "אתה לא לבד", הוא אמר לי בחום וכנות. "אנחנו נעבוד על זה יחד". באותו רגע הרגשתי שיש לי פרטנר לדרך הזו ולא סתם רופא שמסמן V בשאלון רפואי.
לאחר מכן יצא לי לחשוב שלא פעם אנחנו מסתכלים על רופאים כעל דמויות מרוחקות ומקצועיות בלבד, אבל יש בהם גם צדדים אנושיים שאנחנו צריכים לזכור להוקיר. הם כאן בשבילנו כדי לקשר בין גוף לנפש ולתמוך בנו בדרכים שאולי לא תמיד צפינו.
המלצה שלי? אם אתם מרגישים לא בנוח או שאין לכם קשר אישי עם רופא המשפחה שלכם, אל תהססו לחפש אחד חדש! הרבה יותר קל להתמודד עם חששות ובריאות כשיש לך מישהו שאתה יכול לסמוך עליו וגם לשתף עמו חוויות אישיות.
אז בפעם הבאה שאתם פוגשים את דוקטור המשפחה שלכם - נסחו שיחה מעבר לרפואי; אולי תגלשו גם לברזלים של החיים?