אף פעם לא חשבתי שהמבצע של לקחת את הילדים לפארק שעשועים יהיה כל כך מרגש לי. זה היה יומם הראשון של הילדים בחופש הגדול, ואני רציתי להפתיע אותם. שעות בשמש הקייצית, חיוכים רחבים ופולקלור של צחוק לכל עבר - זה בדיוק מה שתכננתי.
כשהגענו לפארק, עמדנו בתור לכניסה. התרגשות פשטה באוויר כמו גלי חום בעונת הקיץ. הילדים קפצו ממקום למקום כמו קפיצים משוחררים. אני זוכרת איך עיניהם נצצו כשגילו את המתקנים השונים - רכבות הרים, גלגלי ענק ודוכני סוכר מתוק. החלטנו להתחיל בטיפוס על הרכבת ההרים הגבוהה ביותר בפארק.
"תפסי אותי!" צעק בני בעוד הוא מנסה לתפוס אותי בידיים שלו כדי שלא ארד מאחוריו ברגע שהרכבת תצלול מטה. הלב שלי דפק מקצב ההתרגשות שלו, וכשהרכב יצא לדרך - הזמן כאילו עצר מלכת. הסחרחרת, הצחוק וצעקות האושר שלנו התמזגו יחד לרגע קסום שאני לא אשכח לעולם.
אבל מעבר לכיף שבביקור שם, גיליתי משהו נוסף: כוחו של זמן איכות עם משפחה. במירוץ החיים היומיומי אנחנו לפעמים שוכחים לעצור ולהנות מהרגעים הפשוטים האלה שממלאים אותנו באנרגיה וחום בלב. כשאני מסתכלת על תמונות מהיום ההוא - אני רואה הרבה יותר מעיסוקים קטנים ושגרתיים; אני רואה קשרים שנבנים מחדש ונעשים עמוקים יותר עם כל טיול כזה.
בעקבות החוויה המדהימה הזו יש לי טיפ קטן: אל תהססו לקחת חופשה גם אם נראה שאין לכם מספיק זמן או כסף לכך. תהיו ספונטאניים! אפילו יום אחד בפארק יכול לשדרג את מערכות היחסים שלכם עם האנשים שאתם אוהבים ולספק זיכרונות שילוו אתכם שנים קדימה.
אז אם אתם מתלבטים אם ללכת על זה - פשוט עשו זאת! העתיד מלא בהפתעות נעימות כשאתם יוצאים מחוץ לבית ותוך כדי מסע כזה נחשפים לחוזקותיכם ולקסם שביחדness.