אתמול הגעתי לחנות אמנות קטנה ונפלאה במרכז העיר. נכנסתי עם חשק לגלות משהו חדש, ובדיוק אז נתקלתי באישה זקנה שעבדה שם על ציור מרהיב. ככה באמצע החנות, עם המברשות ביד והצבעים מתערבלים לאלפיים גוונים שונים על הקנבס.
היא הייתה שקועה כל כך בעשייה שלה, כאילו העולם בחוץ פשוט לא קיים. דיברנו כמה דקות והיא סיפרה לי שסוף סוף היא חזרה ליצירה אחרי שנים רבות של הפסקה. "כל אחד צריך למצוא את הזמן לעצמו," אמרה, "ליצור זה כמו לנשום - אי אפשר להפסיק". דבריה חדרו עמוק אל הלב שלי והזכירו לי דברים ששכחתי לאורך השנים: שהחיים הם מין יצירה שמתרקמת תוך כדי תנועה ושאנחנו חייבים לתת מקום לרגשות שלנו להתבטא.
בתוך החנות היו עוד ייחודיות - כלי אמנות צבעוניים לכל טעם ואיזשהן פסלים שאפשר היה כמעט להרגיש את הנשמה שלהם. ראיתי אנשים עוצרים ולהתמקד ביצירות השונות, מחייכים ומתלהבים כאילו מצאו אוצר מוסתר.
אם יש לי טיפ בשבילכם הוא זה: אל תהססו לבקר בחנויות האמנות המקומיות שלכם. אפשר למצוא בהן הרבה יותר מאשר רק פריטים לקישוט הבית; יש בהן פיסות נשמה שנוצרות בתוך קירות שקטים ומציעות לנו רגעי התבוננות והתחדשות.
עבר זמן רב מאז שמישהו הזכיר לי כמה חשוב ליצור ולמצוא יופי בדברים הקטנים סביבנו. ואם אתם מאלה שחושבים שאין לכם את היכולת או הכישרון לייצר משהו בעצמכם - טעות! לפעמים כל מה שצריך זה פשוט להתחיל לצייר, לכותוב או אפילו להכין איזו עבודת יד מדברים שיש בבית.
אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים איפה להעביר ערב רגוע - סמכו על עצמכם ועל הכוח של יצירה והשחרור שהיא מביאה איתה.