חברים, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה האישית שלי עם קעקועים. זה לא היה משהו שתכננתי מראש, אלא פשוט קרה. לפני כמה שנים, אחרי תקופה קשה שעברתי, הרגשתי שאני זקוקה לסימן, למשהו שיהיה רק שלי - מענה לתהליך הנפשי שהייתי בו.
שיטוטים בפינטרסט ובטיקטוק (כן, וידוי קטנטן שאני אוהבת) הובילו אותי לעולם המופלא של הקעקועים. הבנתי שכל אחד מהם הוא לא סתם דוגמה על גוף - זו אמירה אישית, סיפור חיים. כל קו וכל נקודה יכולים לשקף את מה שעובר בנו. לקח לי זמן להחליט מה בדיוק אני רוצה לקעקע; הייתי בין עיצובים שונים ומגניבים, אבל ידעתי שזה חייב להיות משהו שקשור אליי.
בסופו של דבר בחרתי בקעקוע קטן של פרפר על היד - סימבול חופש ושינוי בעבורי. כשהגעתי לסטודיו והמאמן התיישב לצידי עם מכונת הקעקוע שלו, הרגשתי כמו גיבורה בסרט שמתכוננת למסע שלה. וכשהמכונה התחילה לפלוש לעורי… וואוו! תחושה מוזרה ואדירה כאחד! הכאב היה מתון וזה מרגיש כמו סוג של ריטואל; היו רגעים שבהם פשוט עצרתי לקחת נשימה ולשקול מחדש מה עשיתי שם.
אבל אז הגיע רגע האמת - כשסיים והראה לי את העבודה המושלמת הזו… פתאום כל העולם הסתדר אחרת. הוא לא היה רק קעקוע בשבילי; הוא הפך להיות חלק ממני ומהסיפור שלי.
המשמעות היא שאחרי יום כחול וחשוך שמלווה במספר קשיים להרים ידיים ולהרים ראש פתאום הייתה לי תזכורת חיובית שמזכירה לי כל יום מחדש: גם בלבוש כואב יש מקום לחופש ותעוזה חדשים.
אם אתם שוקלים לעשות קעקוע או פירסינג ומרגישים קצת אבודים או מפוחדים מזה - תעשו זאת! תבחרו משהו שמעורר בכם השראה ולא שכחו לבדוק מחירים קודם וגם מקומות טובים (אני ממליצה תמיד לקרוא המלצות!).
אין טעם להתכווץ מפחד - לפעמים השינויים הכי גדולים מגיעים במקומות הכי בלתי צפויים.