תמיד הייתה לי נטייה לחפש את המקום שבו אני יכול לשכוח מהכל, מקום שבו המילים מתמוססות לגלים והנשימה הופכת להיות חלק מהמים. הבריכה המשפחתית שהייתה בחצר שלנו כשאני הייתי ילד, הייתה בדיוק המקום הזה.
זוכרת את הקיץ ההוא? היינו משאירים את דלת הבית פתוחה, האור חדר פנימה ומילא אותנו באווירה חמה של חופש. ברגע שירדו הרגליים הראשונות אל המים הכחולים והצלולים, כל הדאגות נעלמו כאילו לא היו. צלילי הצחוק של החברים בשילוב עם הצלולים הכל כך מרגיעים של המים יצרו סימפוניה קסומה.
באופן מפתיע, באותה בריכה למדתי לא רק לשחות אלא גם לחיות. כל קיץ היה מתנהל בסדנאות אימון עצמי - חששות שצפים ורטיבות שנתפסה כחיבוק מרגיע. הזיכרון הראשון שלי במצב “ברווז” היה לצד חבר ילדות ששמר עליי בפריחה הראשונה שלי במעמקי המים - מתי שאפשר להרגיש באמת שאנחנו בוגרים והשמש מספקת לנו עוד שבת גדולה.
והנה טיפ קטן לכל מי שמקווה שהבריכה שלו תוכל להיות המקום בו אפשר גם לחלום: תמיד כדאי למצוא רגע ביום לקחת נשימה עמוקה ולזרום עם המים, כמו שעושים בחוף הים אחרי יום ארוך בעבודה. זה הזמן לבחון אם באמת יש לך את הכוחות להתרומם מחדש.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים על הבריכה שלכם - זכרו שזה לא רק מקום לצנן את הגוף מיום קיץ חם; זה גם מקום שבו הגלים יכולים להעביר לכם שמע עוצמתי בין חברות אמיצה ועומק רגשי אמיתי.
אם יש לכם בריכת שחייה בבית או אתם מתכננים אחד כזה - הקפיצו בה רגעי שמחה כחולסים מים יחד עם אנשים שאתם אוהבים ותתחילו ליצור זיכרונות בלתי נשכחים!