לאחרונה מצאנו את עצמנו בעיצומו של יום שמשי, כשהחלטנו לצאת לפארק שעשועים מקומי. זה היה אמור להיות טיול כיפי עם הילדים, אבל מה שאף אחד מאיתנו לא צפה זה כמה רגעים קטנים יהפכו לזיכרונות חקוקים בלב.
ברגע שנכנסו לשטח הפארק, עשרות צבעים ורעשים עטפו אותנו כמו שמיכה חמימה. הילדים רוץ' וכל כך התלהבו - הם רצו כלפי מתקני השעשועים כאילו היו חרקים שמריחים פרח חדש ונדיר. אני זוכרת במיוחד את הקטנה שלי עוצרת לגלות מתקן חדש ושואלת: “אמא, אפשר?!”.
במהלך כל הביקור ניסיתי להזכיר לעצמי שהחוויה הזו היא יותר חשובה מכל אטרקציה בנפרד. פשוט להיות שם איתם, לצפות בהם בשיא ההתלהבות והאושר - זו המתנה האמיתית. פתאום הבחנתי בכמה אנחנו כולנו עסוקים ביום-יום שלנו - עבודה, לימודים והשגרה העמוסה - עד שזה גונב לנו את הרגעים הקטנים שמספקים כל כך הרבה משמעות.
טיפ קטן שלי לכל הורים שמתכננים לבקר בפארקי שעשועים: תקבעו זמן דיכוטומי שבו אתם מנתקים רשתות חברתיות ומשתפים פעולה רק עם המשפחה שלכם. תנתקו מהטלפונים ותתרכזו ברגע! קחו זמן לשבת על ספסל יחד בין המתקנים ולשוטט בזכרונות שלכם מהילדות ואיזה דברים אהבתם אז.
לקראת סוף היום הגענו למתקן הגדול ביותר שבפארק - רכבת הרים מפוהקת ומלאה במדרגות ארוכות לעלות אליה (שהיו מיטרד בהחלט). דווקא באותו רגע שעמדתי בתור למעלה ולהודות שאני מרגישה פחד נורא לראות את הילדים מטיילים על רכיב הזהום… זוג ילדים קדימה התמקמו תחילה על החלון ואני נשמתי עמוק וצעקתי “אנחנו כאן!” כשצוואר שלי מתחבק סביב הלחיים שלהם ואני מחכה לקפיצה!
כשזה נגמר שוב חייכתי כפי שחייכתי כשנראו פנים מסביב הולכות לאחור מבלי להסיט אותי אי פעם לחוצה אלא להביא לי דופק של חיים שונים שעדיין נזין מחדש בכל ביקור נוסף שלך בגן השעשועים הבא…
בסופו של דבר, הזיכרון הזה יישאר איתי לתמיד - במיוחד המילים של הילדה שלי שסיימה בארבע מילים פשוטות אך עמוקות: "אני אוהבת אותך אמא". איך שהיא אמרה את זה ממקום הכי כנה ומרגש שלה התחבר לי הסיפור הזה לתמונה הגדולה הרבה מעבר לפארק עצמו.
אז אם אתם חושבים לבקר בפארק שעשועים הקרוב אליכם או בכלל למצוא מקום לערוך יום משפחה משוגע ומיוחד לעיתים קרובות - עשו זאת בביטחון! תמצאו את הזמן לחוות ביחד ולהרגיש כי כל רגע הוא מתנה.