לפני כמה חודשים, בעקבות פציעה שהתרחשה בזמן ריצה, מצאתי את עצמי יושב על כיסא המטפל הפיזיותרפי. זה אולי נשמע כמו סצנה ממהלך שגרתי בחיים של אדם שרץ הרבה שנים, אבל עבורי זו הייתה תחילת מסע מלא גילויים.
בתחילה הייתי די סקפטי - מה כבר יכול לחולל שינוי? כל ההתנשפויות והמתיחות האלה. הרגשתי כאילו אני חוזר לתקופת הילדות שלי, כשאני מתעסק בכדורסל ובטיפול בפציעות בגופם של אחרים. אך הצלחתי למצוא בתהליך הזה משהו מעבר לפיזיות בלבד; היה בזה צדדים נפשיים שנגעו בי מאוד.
במפגשים הראשונים שלי עם הפיזיותרפיסטית שלי, אוף! הגילוי הגדול היה לא רק ההבנה מה קרה לגוף שלי, אלא גם איך להקשיב לו ולהרגיש אותו מחדש. היא לימדה אותי שלא מדובר רק בטיפול בפגיעה הספציפית אלא בהבנת הקשרים בגוף שלנו - כיצד הגב התחתון משפיע על הברכיים ואיך השרירים סביב הכתף יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו הולכים.
אני זוכר במיוחד מפגש שבו היא ביקשה ממני לבצע תרגיל פשוט שדרש ממני לשים לב לכל תנועה קטנה שאני עושה. זה היה מוזר וחדש לי; פתאום הבנתי עד כמה אנחנו רגילים להזניח את עצמנו ביום-יום. העיניים שלה שטפו אותי באמונה שאפשר להתגבר על הכאב הזה ולהתחדש.
סיימנו בצעד קטן - האם אתה מעריך את הדברים שאתה יכול לעשות בכל יום? קחו רגע ותעצרו לחשוב על הכוח שיש לכם בגוף שלכם ועל הרגעים המאושרים שהוא מביא לכם. למדתי להעריך מחדש את היכולת לרוץ או אפילו לטפס במדרגות בקלות יחסית.
והטיפ שלי אליכם: אל תהססו לבקש עזרה כשאתם מרגישים שמשהו לא בסדר אצלכם בגוף. בריאות גופנית היא לא לקיחת כדור ושכיבה במיטה אלא מסע מתמשך של הקשבה עצמית ולמידה מחודשת - ולעיתים צריכים טיפה הכוונה מבחוץ כדי להגיע לשם.
אז אם אתם עומדים לפני טיפול פיזיותרפי או שאתם כבר בתוך המסלול הזה - זכרו שאתם לא לבד במסע הזה וחוויות מכל סוג הן דלת לעולם חדש שאין בו גבולות!