בתחילת השנה החלטתי להירשם לסדנת ציור. כל כך הרבה זמן חלמתי לדחות את החששות שלי, לגעת בצבעים ולשחרר את היצירתיות שבי. באותו יום קריר בשעות אחר הצהריים נכנסתי לאולפן מלא בדיוק עם ריחות צבעים טריים וצלילים של מברשות מכסות קנבס.
באותו רגע, כשחייתי את התחושה הזו של להיכנס לעולם חדש, רק התחלתי להבין מה אני הולך לפגוש בתהליך הזה. המדריכה שלנו אמרה משפט שאולי ישמע פשוט אבל טלטל אותי: "ציור הוא לא רק תוצאה - זה מסע." המשפט הזה כמו חקוק בראשי.
כשהתחלנו לצייר, נאלצתי להתמודד עם הפחד שלי לקבל ביקורת. הייתה לי נטייה להסתכל על אחרים ולהשוות את עצמי אליהם והתוצאה היתה משתקת יותר מדי פעמים. אבל אז הגיע רגע קטן: ישבתי מול הקנבס הלבן ושיחררתי את היד שלי בעדינות בכיוון שלא ציפיתי לו. פתאום ראיתי איך הכאב והחשש מתערבבים ביחד עם הבטחון וההתלהבות החדשה שצומחת בי הגיעה לרמות שלא תיארתי לעצמי.
באותם רגעים כשהמריחה הוציאה ממני רגש מעמקי ולא מחושב, הבנתי הנחה חשובה - יצירה היא בהחלט דרך לתקשורת עצמית משמעותית שאין שום צורך לשפוט אותה או להשוות אותה לאחרים. אהבתי לנוע בין המציאות לדימיון; לקחת נתון קיים וליצור ממנו צדדים חדשים שבחרו בדרך הרגשית שאני חווה.
אז אם אתם חוששים להתחיל במשהו יצירתי - עשו זאת! לא משנה אם זו סדנה לציור, כתיבה יוצרת או אפילו ריקוד - תמצאו דרכים חדשות לבטא את עצמכם ובכן יהיה לכם המון מה ללמוד על עצמכם תוך כדי התהליך.
והכי חשוב - אל תחכו שהיצירה תהיה "מושלמת". לפעמים הפרטים הקטנים הם אלו שעושים את ההבדל הגדול ביותר ומביאים אור ונוכחות למה שאנחנו עושים בחיים שלנו. גם אם זה באילוסטרציות וכך יראו התמונות שלכם - הזיכרון וההרגשה האמיתית מאחורי המעשים תמיד יהיו ערך גבוה יותר מכל ציור מושלם בעולם.
על אותו קנבס של החיים אנחנו כולנו מציירים משהו יחודי משל עצמנו, ותאמינו לי שזה הרבה יותר יפה ממה שאתם יכולים לחשוב!