אני זוכרת את היום שבו עברתי דירה בפעם הראשונה. זה היה רגע מתוק ומר, כמו שוקולד ממולא בקרם - כל כך טעים, אבל עם התפרצות של רגש מרגש שבקושי הצלחתי להכיל. עמדתי מול הבית הקודם שלי, מודה לו על כל הזיכרונות שהיו בו; החדרים שזעקו צחוק של ילדים, מסיבות יום הולדת משפחתיות וכמובן - המאבקים הבלתי נגמרים עם השכנה מלמעלה.
כשנכנסו הצוות להובלה לבית החדש שלי בירושלים, נרגשות גבוהה היתה באוויר. המקצוענים הללו לא רק העבירו קופסאות וחפצים; הם הביאו איתם חיוכים ואפילו סיפורים קטנים על החיים שלהם. אחד מהם סיפר לי על לנצח עסקת נדל"ן שהוא עדיין ממתין לה ברקע ובתקווה שכשהוא יצליח למכור את הדירה שלו, הוא יעבור לגור בבאר שבע ויתקרב למשפחה שלו.
טיפ שקיבלתי משיחות האלו הוא שהובלה היא הרבה יותר מהעברת דברים פיזיים. זו ההזדמנות להתחבר מחדש לעצמך ולעצב את המקום שבו אתה גר בדרכים חדשות. אני החלטתי שזה הזמן לשינוי ולא רק לצאת לדירה חדשה אלא גם להתחדש בעצמי.
וזה נכון! כשהגיע הרגע לפרוס את הדברים החדשים על המדפים ולבחור איך לסדר אותם בחשיבה טובה והגיונית - התחושות חזרו אליי מחדש בשצף זרם של יצירתיות ושמחה.
אם יש משהו שפגשתי בדרך הזו לחיים שלי אחרי המעבר הזה - זו החשיבות של לקחת רגע לחשוב: בכמה פריטים אנחנו באמת צריכים, ומה חשוב לנו לשמור? אולי כדאי לפעמים לזרוק או לתת לקהילה דברים שלא נחוצים לנו כדי שאחרים ייהנו מהם?
אז אם אתם מתכננים לעבור בעתיד הקרוב - קחו לכם זמן להיות קשובים לרגשות שלכם בתהליך הזה וגם לזיכרון שאתם פוגשים בכל פריט שאתם אורזים ועושים בדק-בית חדש. המשמעות לא תמיד נמצאת בחפצים עצמם אלא במה שהם מייצגים עבורנו כמו רגשות וזכרונות שמתחברים ברשת מסועפת שאין בה סוף.
בהצלחה לכולם במעבר הבא!