כשהתחלתי לארוז את הבית שלי לקראת המעבר לדירה החדשה, חשבתי שזו תהיה חוויה פשוטה. מה כבר יכול לקרות? בסך הכל כמה קרטונים ושירות הובלה. אבל מהר מאוד גיליתי שההובלות הן הרבה יותר מאשר רק להעביר חפצים ממקום למקום; זו מסע של רגשות וזכרונות.
באותו יום בהיר במאי, כשיצאנו לדרך עם משפחה וחברים שסייעו לנו, היה לי רגע קטן שאף פעם לא אשכח: בדיוק כשסחבתי את הקופסה עם הספרים האהובים עליי, פתאום נפלה עליי תחושת געגוע משונה. ספרים הם כמו חברים ישנים - כל עמוד ופסוק נושא עמו ריחות וזכרונות מכל התקופות שעברתי בהם. החלטתי לשתף את התחושה הזו עם כולם והתחלנו לדבר על זיכרונות מהעבר שלנו - מי אהב לקרוא בשקט בלילות ומי היה מוצא את עצמו מתעורר באמצע הלילה עטוף בספר.
בסופו של דבר הגעגועים היו חלק מהחוויה הזו שהפכה את ההובלה להרבה יותר עמוקה ממה שציפיתי. הבנתי שאם אני רוצה שהבית החדש שלי יהיה באמת בית, אני צריכה לקחת איתי גם את הרגש הזה - להכניס לתוך החללים האלו לא רק ריהוט חדש אלא גם אהבה וזכרון.
טיפ אישי שאני יכולה לתת מכל הלב: אל תתעלמו מהרגשות שלכם במהלך ההובלה. זה הזמן לעשות עצירות קטנות ולשתף ברגשות ולא רק בעבודות פיזיות. בין אם זה לספר סיפור מצחיק לגבי שולחן העץ המתקפל שקיבלתם מאמא או לזכור איך הכסאות הראשונים שקניתם היו בדמות החדר הראשון שלכם כזוג צעיר, כל פרט מוסיף עוד שכבת עומק לבית שאתם יוצרים מחדש.
אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בעיצומם של אריזות ודאגות לפני הובלה - תנשמו עמוק ותזכרו שגם בתוך כאוס באפשרותכם למצוא קסמים של נוסטלגיה ואיחוד מחדש עם דברים חשובים בעצמכם ובחייכן!