לפני כמה חודשים, כשהקטן שלי נכנס לכיתה א', הבנתי שהוא זקוק למשהו מעבר לשגרת הלימודים. לכולנו יש את אותם רגעים של התמודדות עם השינויים בחיים, ובמיוחד כשזה מגיע לילדים שלנו. ככה הגעתי להחלטה לחפש חוג שמתאים לו.
בהתחלה חששתי קצת - מה אם זה לא יתאים לו? מה אם הוא לא יאהב את זה? אבל ידעתי שאין ברירה, תהליכי גילוי עצמי הם חלק חשוב בהתפתחות. אז החלטנו ללכת על חוג אמנות פלסטית.
ביום הראשון של החוג ראיתי אותו מתלבט בין צבעים ועל הקאנבס הלבן שוכבת כל כך הרבה אפשרויות. והנה, תוך דקות ספורות הוא שקוע בעולמו החדש, משרבט בקווים גסים וסוחף את כולם לתוך הדמיון שלו. אני זוכרת איך הסתכלתי עליו בגאווה ותהיתי האם זו הייתה הבחירה הנכונה.
לאחר כמה שבועות הוא כבר התחיל להביא הביתה יצירות מרהיבות - אוסף של רעיונות ורגשות שהייתם מסבים לי גאווה בכל פעם מחדש. לפתע, לא רק שהוא מדבר על הצבעים ואיך ליצור משהו יפה - אלא גם מתחיל להבין עד כמה העולם עשיר ויפה ומלא בפרטים קטנים שאפשר לראות דווקא דרך עיני הילד.
עברו עוד חודשיים והוא אפילו לקח חלק בתערוכה בעיר! תארו לכם את המעמד - הקטן שלי עומד ליד היצירה שלו ומסביר במלוא הרצינות לכל מי שעובר על מה שעומד מאחורי האומנות שלו. שם גיליתי לא רק איזה ילד מוכשר יש לי, אלא גם שהחוג הזה הפך עבורו לבמה שבה הוא יכול לשתף ולהביע רגשות ולצמוח הלאה מחוויותיו האישיות.
אז טיפים שלי בשבילכם: תמיד כדאי לתת לילדים הזדמנות לנסות דברים חדשים! בין אם מדובר בזוז דנופ או ציור בצבעי מים - אל תפחדו לחשוף אותם לעולמות אחרים שיכולים לפתוח להם דלתות חדשות ולשם שינוי אפילו לגרום להם להתפתח באופן שלא הייתם מעזים לדמיין לפני כן.
ובעצם ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא פשוט להקשיב להם ולקבל מהם תשובות; לפעמים הילדים יודעים טוב יותר מכל אחד מאיתנו באיזה חוג הם באמת רוצים להשתתף ומה הם אוהבים לעשות... כי בסופו של יום, מי שישבור את גבולות הדמיון שלנו הם בעצם הילדים עצמם!
