לפני כמה חודשים, כשכל מה שעניין אותי היה לעבור את מבחן הנהיגה שלי, עברתי חוויה שלא תישכח. בחוץ ירד גשם ו־ויקטור המורה לנהיגה שלי נכנס לרכב. ההתרגשות הייתה לא נורמלית. להרגיש את ההגה בידיים, לצאת אל הכביש - זה היה כמו לפתח כנפיים.
עם כל סיבוב והאצה, הרגשתי איך ליבו של העולם רוטט סביבי. אני זוכרת שהתמקדת לשים לב לכל אותם דברים קטנים שאנו לוקחים כמובן מאליו - פנסים קדמיים מאירים את הדרך, האורות ברמזור שנראים כאילו הם מתעסקים עם הנפש שלנו: אדום עוצר, ירוק מתיר והכתום? הוא תמיד נשאר בעייתי.
אבל יותר מהכול, חשבתי במהלך השיעורים האלה על הפחד שלי. פחד מלטעות בלוח הזמנים ולהיכנס לתוך עומס תנועה או אפילו פחד מהכשלון במבחן עצמו. יום אחד אמר לי ויקטור משפט שהדהד בי עד היום: "נהיגה היא לא רק מיומנות - זה לקיחת אחריות". פתאום הבנתי - מדובר באחריות על עצמך ועל אחרים בכביש.
ביום המבחן התעוררתי עם תחושת מטריד מאוד. בדרך למכון הבחינות לא יכולתי להתנגד למחשבות הלא נעימות שצצו בראשי; אבל אז עשיתי משהו פשוט - לקחתי נשימה עמוקה ופשוט ניסיתי להתרכז בתחושה של היכולת שלי. בשעה קריטית זו גם החלטתי להזכיר לעצמי שכל דרך מציבה בפניה מכשולים ואתגרים.
ואכן, במהלך המבחן היו רגעים שבהם כמעט ומעדתי; מול רכבים שכבר מזמן שכחו כיצד להתנהל ליד מדויק ושיפוט נכון שלי באותו רגע. אבל בסופו של דבר הצלחתי לסיים את המבחן בניקוד גבוה! מיד אחרי קיבלתי טלפון מחברים שקיוו בהצלחה ואמרו לי שעליי לחגוג כי "כשזה שלך - זה שלך".
אז אני ממליצה לכל מי שעובר לימודי נהיגה ומרגיש חושש או לא בטוח בעצמו; המשיכו! תזכרו בתהליך הזה שיש הרבה מעבר לכבישים ולמהירות - ישנם שיעורים על חיים ועל הפער בין תקווה למציאות ותובנה אמיצה שמתפתחת בכל כיוון שתבחרו לנסוע בו.
הדרך הזאת היא רק התחלה למקום חדש שבו אתה מסוגל לענות כן לדברים שאתה מפחד מהם ולפרוץ גבולות חדשים מתוך עצמאות וביטחון עצמי.
אז יאללה חברים! תחגגו גם אתם את המסע שלכם אל הכי יקר לכם - רישיון נהיגה בדרך שלכם!