חודש שעבר, אחרי חודשים של חיפושים נואשים, סוף סוף נכנסתי לחנות ריהוט מקומית שהומלצה לי על ידי חברה. כשהגעתי לשם, הרגשתי כאילו אני נכנסת לתוך אגדה - האור היה רך והמרחב היה מלא ברהיטים בעלי אופי. השולחנות היו עשויים מעץ טבעי עם שרטוטים ייחודיים, והכיסאות - אה, הכיסאות! הם היו כל כך נוחים שיכולתי לדמיין את עצמי יושבת איתם לאורך שעות.
לאחר שסיירתי בחנות והסתכלתי על כל חלקי הריהוט המהממים, הצלחתי למצוא את הכיסאות שהיו לי בראש מאז שעזבתי את בית הוריי. כשניסיתי לשבת עליהם בפעם הראשונה, הייתה בי תחושה של חיבור מיידי. באותו רגע חשבתי על כל השנים שחלפו - איך תמיד רציתי להרגיש בבית במקום בו אני מתיישבת לאכול או פשוט לנוח.
בעוד אני מדמיינת איך אני תפוסה בכסא הזה בשיחת ערב עם חברים וסטייק עסיסי לצידי, תפס אותי המוכר בהבנה וגישה בלתי נמנעת: "תראי", הוא אמר בחיוך רחב,"ריהוט זה לא רק עצים ומסילות; זה זיכרונות שנוצרים סביבם". זה היכה בי כמו פטיש עץ כבד. נכון! בזה מדובר באמת. הבית שלנו אינו סתם מקום; הוא המקום שבו חלומות נפגשים עם מציאות.
יצאתי מהחנויות הללו לא רק עם כיסאות חדשים אלא גם בידיעה שמקום ממנו אנחנו מגיעים משאיר חותם והופך אותנו למי שאנחנו היום. אז ההמלצה שלי לכל מי שמתחיל לרכוש ריהוט חדש - קחו היסטוריה שלכם איתכם בתהליך הזה; תחשבו איזה זיכרונות אתם רוצים לייצר ואיזה רגשות חשוב לכם לעורר בכל פינה בבית שלכם. כי בסופו של יום, הרהיטים הם רק השלד - מה שבאמת משנה זאת התחושה שאותם רהיטים יוצרים סביבנו.
וכשהגעתי הביתה אחרי הקנייה הזו והתיישבתי בכיסא החדש שלי לפעם הראשונה… ידעתי שזה היה בדיוק מה שרציתי בכל השנים האחרונות.
