לפני כמה חודשים, בזמן סערה שפקדה את הארץ, ישבתי בבית עם כוס תה חם ביד. לא יכולתי שלא לחשוב על הגג שלי, שהראה סימני התפוררות ולמזלנו הצליח לחכות עד עכשיו למבול הפעם. אני זוכר את הימים שבהם הייתי עולה על סולם ישן כדי לבדוק כל פינה בו - נלחם בעורקים שהתנפחו מהמאמץ לעמוד מול רוחות הצדקניות של הטבע.
באחד מימי החורף הקודמים, התקשר אליי השכן שלי שאמר לי שהוא ראה דליפה בחלק האחורי של הגג שלי. המילים שלו היו כמו מסר מקדימה - "תציל את עצמך לפני שיהיה מאוחר". ולא היתה ברירה; קיוויתי שבעלי המקצוע ימצאו פתרון לשלם גם אם זה ידרוש להשקיע קצת יותר.
וכך עשיתי. התקשרתי לאיש מקצוע מומחה בתיקון גגות וכשהוא הגיע אני זוכר איך לבי הלם בהתרגשות (ואולי קצת בחרדה). הוא היה אדם מבוגר עם עיניים חכמות וחיוך מחמם לב. במהלך העבודה שלו על הגג רכשה אותי תחושה שהוא יודע בדיוק מה לעשות, ומעל לכל נכנס לתוך הלב ככל שמדובר במלאכה הזו. הוא הסביר לי שעל מנת לייצב את המבנה צריך קודם כל לרפא את הפציעות הישנות ורק אז להסתכל הלאה.
כשאני חושב על כך היום, הבנתי שהגישה שלו היא הרבה מעבר לבית שלנו; היא שילוב של מיומנות ורגש. לפעמים אנחנו צריכים להתמודד עם המקומות הכואבים ביותר בשביל לצמוח קדימה ולהתחזק באמת.
טיפ קטן ממני: תמיד כדאי לבדוק תכניות ביטוח או לסקור מכירות שונות לפני שאתם מתקשרים לבעל מקצוע בתחום הזה. אף אחד לא אוהב להוציא סכומים גדולים כשהאפשרויות לתקן הן רבות ואפשר בהחלט לשפר אותן בלי לפשוט רגל.
אז אחרי כל התהליך ובעיקר בזכות אותו איש מקצוע מוסמך (יאיר שמו), היום הגג שלי יציב ונעים יותר מתמיד! ואני מבין שעם התמדה ויכולתם להתעורר מחדש אנו יכולים למצוא יופי בכל דבר - אפילו בגשם שיורד מלמעלה.
זהו סיפור קטן מבחינתי אבל מלא בלימודים והתמודדויות שנשארים איתנו לאורך השנים. אנחנו רק צריכים לזכור לתת מקום לשלבים אלה בחיים שלנו וגם לגגות - כי הם אמנם מעלינו אבל הם חלק בלתי נפרד מביתנו ומהענפים שקל לנו כל כך לנפול מהם בשעת חרום.