אני זוכר את הפעם הראשונה שחלפתי על פני הדרך היפה שהיה לי, מתפתל בין ההרים הירוקים. זה היה אחד מאותם ימים מושלמים שמש מלטפת את הפנים והרוח נושאת עמה ריחות של פריחה אביבית. זה היה גם יום שבו הצמיגים שלי החליטו לתת את המילה האחרונה.
כשהגעתי לקצה המסלול, פתאום הרגשתי רעש מוזר מהצמיגים האחוריים. הלב שלי החסיר פעימה כשנזכרתי שחייתי עם אותם צמיגים כבר כמה שנים טובות, ולא חשבתי מה מצבם. עצרתי בצד הדרך ויצאתי לבדוק. התמונה לא הייתה משמחת - סימן ברזל קטן בטעות חורר צמיג, וכבר הרגשתי איך כל הכיף של הטיול הזה מתחיל להתמוטט.
אבל אז, במקום להיכנס לפאניקה, התחילו לעלות בראש מחשבות על כל השיעורים שלמדתי במהלך השנים. כמה פעמים אני אופתע מעצמי כאשר אקח רגע לעצור ולהקשיב? להפוך דברים שנראים כמו תקלות לדברים שהופכים לחלק מהחיים? החלטתי לא לוותר והתקשרתי למוסך הקרוב כדי לראות אם יש פתרון.
המשכנו לדבר על הצמיגים הנוכחיים שלי - הוא שיתף אותי בתובנות רבות לגבי החשיבות שלהם ועל כך שהם בעצם הדבק בין המכונית לכביש. כולנו יודעים שהצמיג זה חלק קריטי בכדי להגיע בטוח ליעד שלנו בחיים ובדרכים שעוד נכונו לנו.
אחרי הטיפול המסיבי שביקשו ממני מחירים מצחיקים להעביר לצינוקים הישנים בעבור איזו השקעה קטנה יותר - הבנתי שהגיע הזמן לקחת אחריות ולחדש את צמחיי הבית כלאחר כבוד ושכל דבר חדש מתחיל באחריות אישית ורפלקציה לכל צעד שאנחנו עושים.
אז הנה טיפ: אל תחכו לרגע שמישהו יגיד לכם לבדוק את הצמיגים שלכם או שאתם תחוו "תקלות" בדרכים אחרות במדיה שיחד עם זאת אינכם רוצים לראות בהן! קחו זמן מדי פעם להציץ לעולם שלכם; תדרגו מחדש מי הם השותפים שכבר מזמן צריכים להתחלף בחדשים ונמרצים יותר ולוודא שלכולם יש מקום ראוי בלא מעט מסעות שאולי עוד מחכים להם שמעולם לא דיברתם בהם.
ביום חמישי הבא אני מתכנן לצאת שוב למסע הזה; הפעם עם ביטחון מלא בזוג החדש שעליו החלטנו יחד במוסך ואגב - אספר שוב שיהיה סיפור מרגש נוסף!