לפני כמה שנים עברתי חוויה רגשית ומקצועית שהפכה לי את העולם. הייתי אז צעיר וחדור מוטיבציה, סיים את הלימודים שלי במשפטים עם חלום להיות עורך דין מצליח. מה שלא ידעתי זה שהדרך לא פשוטה כמו שחשבתי.
באחת הימים קיבלתי תיק לא קל - לקוח שאני מכיר מגיל קטן, חבר משפחה. הוא נתקל בבעיה חמורה בעסק שלו, והפעם היה מדובר הרבה יותר מעוד תביעה רגילה; היו שם כספים גדולים על הכף ואפילו שמות של אנשים מכובדים בעיר. הרגשתי כל כך הרבה לחץ לעבוד עבור אדם שאני מכיר אישית. כל החלטה שלי הייתה פוגעת או מצילה חיים כלכליים ולא רק מקצועיים.
במהלך העבודה על התיק הזה נחשפתי לעולם המשפטים בצורה שאף פעם לא חשבתי עליו קודם. חשבתי שאני יודע מה זה להילחם בבית משפט - ללמוד לקרוא מסמכים ולהציף ראיות - אבל בפועל גיליתי שזה יותר מזה: מדובר בבני אדם, ברגשות ובסיפורים שמעורבים בכל מקרה.
יום אחד ישבתי מול המחשב, כועס וסחוט רגשית אחרי עוד יום עמוס במשרד. דמעות זלגו לי על הלחי כשחששתי שלא אצליח לעזור לחבר בתהליך המייגע הזה. אני זוכר שקמנו יחד במסדרון אחרי דיון קשה והשיחה שלנו שינתה את הכל - הוא אמר לי בזכותי החליט להמשיך ולהלחם ולא לוותר למרות הקושי.
נראה לי כי באותו רגע הבנתי משהו מאוד חשוב: המשפטים הם הרבה יותר מאשר חוקים וכללים יבשים - הם נוגעים בחיים עצמם! הפכנו לשותפים לדרך הזו ולדמויות בחייהם של אנשים אחרים שמחפשים צדק ושינוי.
אז אם אני יכול לתת טיפ למי שנמצא בתחילת הדרך או מתלבט אם לבחור במקצוע ההוא - תזכרו תמיד שאתם לא רק עורכי דין אלא גם בני אדם שהולכים בדרכם של אחרים. לכו עם הלב שלכם, אל תתנו לתכתיבים החיצוניים לקבוע לכם מה זה אומר להיות עורך דין טוב.
כי בסופו של דבר, כולנו בני אדם וההשפעה שלנו יכולה להיות רבה מאוד אם רק נבחר להשתתף באופן מלא ולגעת בלבבות האנשים סביבנו.