אתמול בערב החלטתי לצאת מהשגרה. הייתי זקוק למקום שיביא אותי לידי ביטוי, מקום בו אפשר להרגיש חופשי ולשתף סיפורים עם אנשים חדשים. ככה הגעתי לבר הקטן הזה בשכונה שלי, שלא ממש ביקרתי בו קודם.
כשפתחתי את הדלת, נשבה בי ניחוח של רומנטיקה ושל חיים. המוזיקה רכנה לאטה ופנסי הניאון צבעו את הקירות בגוונים כהים אך מזמינים. בעודי מתיישב על הבר ושהייתי בין קוקטיילים צבעוניים ומבריקים מסביבי, משהו פנימי השתנה לי באותו רגע. הבארמן היה מלא באנרגיה והתחיל לשתף אותנו בסיפורים מאחורי המשקאות שהוא מכין.
באחת הפינות ישב זוג מבוגר שמרוב אהבה תיקשרו ביניהם גם בלי מילים. זה תפס אותי לא מוכן - איזו אינטימיות יכולה להיות דווקא במפגש כזה? הגוף שלהם דיבר במקום המילים. יצא לי לחשוב שלמרות עברם, הם עדיין מחפשים חוויות חדשות - אולי משקה חדש או סיפור שלא שמעו מעולם.
בסיום הערב התקעתי גירה בקונפי מרמלדה מדובדבן והחלטתי שאני אשמור על קשר עם אנשים שפגשתי שם - זו הייתה תחושה של חיבור אמיתי, ולא רק עם השפתיים אלא גם בלבבות שלנו.
למשטרה לתוך העולם הזה אני ממליץ לכם להיכנס לבר האהוב עליכם לפחות פעם בחודש. תשמרו על עצמכם פתוחים לחוויות חדשות; אתם לא יכולים לדעת איזה יופי ומה מקורות ייחודיים עשויים לפגוש אתכם ברגע הכי פחות צפוי.
כל כך קל להיתקע בשגרה ולעבוד שעות ארוכות עד שכחנו כמה חשוב לחוות רגעים קטנים שמתאגדים יחדיו לרגע גדול אחד מלא בזכרונות שאפשר לקחת איתנו הלאה - כמו טעם טוב שיושב לנו בפינו הרבה אחרי שכבר נגמר המפגש הראשון. אל תשכחו ליהנות מהדרך; אתם אף פעם לא יודעים מי יחלק אתכם סיפור נפלא בערב הקרוב הבא שלכם בבר!