אתמול ישבתי מול המחשב והתחלתי לעבור על כמה תמונות של הבן שלי, יובל, מהשנה האחרונה. בין הציורים שהביא הביתה מהחוג לציור ועד ההופעות בהצגה בבית הספר, פתאום נפל לי האסימון - חוגים הם לא רק פעילות אחרי בית ספר; הם ממש מיקרוקוסמוס של החיים.
כשהוא התחיל את חוג הכדורסל לפני כחצי שנה, אני זוכרת איך הוא היה מתרגש בכל פעם שהוא היה חוזר הביתה עם חיוך רחב ואנרגיה מטורפת. “אמא! היום שיחקנו נגד קבוצה אחרת!” הוא צעק באושר. אני הייתי שם כדי לתמוך ולפרגן, אבל בפנים חשבתי - “מה זה בעצם נותן לו?”
לאחר כמה חודשים בשגרת המשחקים והאימונים ראיתי שינוי מדהים בו. הילד שהיה מעט ביישן וחששן הפך לאמין יותר בעצמו וביכולות שלו. השיחות שלנו על המשחקים הפכו למשמעותיות וכאלו שבהן הדעות שלו מבוטאות במובנות וברורות.
המורה שלהם לחינוך גופני סיפר לי שממש התפתח קשר חברי בין הילדים בקבוצה, ושזה הרבה מעבר לכדרור ולהזרקות לסל - מדובר בשיעורי חיים חשובים כמו עבודת צוות, עזרה אחד לשני ופיתוח מיומניות חברתיות שונות.
אז איך כל זה קשור לכם? אם אתם מתלבטים לגבי חוג לילדים שלכם - אל תהססו! תנו להם לנסות דברים שונים עד שימצאו את מה שהם אוהבים באמת. חשוב להיות נוכחים בתהליך הזה ולתמוך בהם בזמן שהם חוקרים את עצמם ואת העולמות החדשים סביבם.
ועוד טיפ קטן שאני למדתי עם הזמן: כשילדכם מתחיל חוג חדש או אפילו מחליף מסלול שהתנסו בו קודם לכן - הקשיבו להם! שאלו אותם איך הם מרגישים ומה חושבות ההתרגשויות שלהם מהחוויות הללו. זה יעזור לכם להבין יותר טוב את הצרכים והשאיפות שלהם.
אז יאללה לפעולה - תנו להם לגדול ולא להפסיק לחלום!