יש משהו קסום בקפה. כשאני מתעורר בבוקר, השמש עדיין מנמנמת ואוויר הקר נושם לתוכי את כל מה שהחיים מביאים. אני פותח את הארון, מרים את שקית הקפה הטרי - ריח הדוגמה שנסגרה כלאחר יד רק לפני ימים ספורים מתחיל לטפוח על פניי כמו מכר ותיק שמזכיר לי סוד ישן.
לפני כמה חודשים החלטתי לנסות להכין קפה ביד. לא ספresso ולא מכונת קפה מהדור החדש, אלא פשוט... קפה פילטר. רגע צנוע שבו אני מתמקד בכל תהליך ההכנה, מכתיש את הפולים בדוושה קטנה ומדייק בכמויות המים שמתפרצות לעבר הסנן ודוממות בזרימה איטית אל תוך הכוס שלי.
זה לא רק חוויה של טעם; זה טקס יומי שמשאיר אותי מחובר להווה שלי. תוך כדי שאני מעביר את המים החמים דרך הנחלים של הקפה - אני משקיף החוצה על הרחוב שמתחיל להיות פעיל וכל אדם עובר גופה סיפור חדש וטרי. יש משהו בשקט הזה שנמצא בין הגלגולים של החליטה ובין הרגע שבו הכל מתאחד לכוס אחת.
ואז מגיע הרגע: לרשום לעצמך כמה מילים עם כוס הקפה הזו ולחשוב על היום שעומד לפניך או אולי דווקא לירות צרור שאלות בנוגע למערכת היחסים שלך עם עצמך או אחרים. המילים זורמות יותר טוב אחרי כמה לגימות חמות והריחות עושים את שלהם.
ואם יש טיפ אחד שאני רוצה לשתף - תשחקו! תנסו לשלב טעמים שונים כמו קינמון או הל בתערובת שלכם; אל תפחדו להתנסות במעט חמאה שנמסה לתוך המשקה הזה כדי להוסיף עוד ממד של עשירות ופינוק.
אז בפעם הבאה שאתם ליד כוס קפה, תעצרו לרגע, תנשמו עמוק ותנו לכל החושים שלכם להשתולל בעונג שבפשטות הזו. כי בהרבה דרכים קפה הוא הרבה יותר מרק משקה - הוא זיכרונות, התחלות חדשות ושיחות פנימיות שלא נגמרות אף פעם.