אתמול ישבתי עם חברים שלי בבית קפה קטן, כזה שאפשר למצוא בכל פינה בעיר. השמש של תחילת הסתיו חדרה דרך החלון והטילה אורות רכים על השולחן שלנו. בין כוסות הקפה לשיחות על החיים, פתאום זה תפס אותי - הצבעים שסביבנו היו כמו סיפור חיים שלם.
כל צבע עמד מולי עם אישיות משלו. הירוק שהיה קרוב לחלון הזכיר לי את הטיולים בשדות לפני הגיוס, כשהמרחבים היו פתוחים וכל מה שעניין אותי היה חופש. האדום שעל הקירות לקח אותי אחורה לתקופה שהייתי ילד וראיתי את אבא שלי צובע את הבית לקראת ראש השנה - זוכר כמה התלהבתי? זה היה רגע שגרם לי להבין כמה חשוב להשקיע במשהו שאנחנו אוהבים.
גם הכחול שבשמים מחוץ לבית הקפה עורר בי תחושה של רוגע ושלווה כאילו הכל בסדר בעולם הזה. אני תמיד אומר לעצמי שכל צבע הוא ממש כמו מצב רוח; לפעמים אנחנו מתעוררים באדום לוהט - מלאים באנרגיה ורצון לכבוש את העולם, ולפעמים אנחנו מרגישים כחולים ונוגעים בכאב שבפנים.
ואיך אפשר בלי לציין את טווח הגוונים? מתחלפות העונות מביאות איתן גם שינוי בצבעים סביבנו - בחורף הכול אפור ובודד יותר, ובקיץ אנו מתמלאים בגווני ירוק וחיים שמזכירים לנו שאנחנו חלק מהטבע הגדול הזה.
אם אתם רוצים טיפ שימושי: כשאתם מרגישים קצת לא בטוחים או בודדים, הסתכלו מסביבכם ותראו מה הצבע ששולט ברגע זה בחייכם. אולי זו דרך מצוינת להבין איך אתם באמת מרגישים בפנים ולהתמודד עם הרגשות בדרך חדשה.
אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על עולם הצבעים שסביבכם, זכרו שהם לא רק גוון כאן וגוון שם - הם רגשות וזיכרונות שרק מחכים שתעניקו להם תשומת לב.