הייתי בין הסטודנטים החדשים בבית הספר למשפטים, והריגוש היה באוויר. חלמתי על עורך דין מצליח, אחד שיתווכח וינצח בכל תיק. בוקר אחד במהלך שיעור, הפרופסור שלנו שאל שאלה פשוטה: "מה זה צדק?"
שתיקה רועמת הסתובבה בכיתה. בסופו של דבר מישהו העז לומר “לעשות את הדבר הנכון”. התשובה קיבלה המון תשואות, אבל אני הרגשתי שמשהו שם לא מדויק.
למשך כמה שנים הייתי עסוק בלימודים ובאימוץ המונחים המשפטיים שכל כך אהבתי. אך אז הגיע רגע מחיי המקצועיים ששינה לחלוטין את הדרך בה אני תופס צדק. טיפלנו במקרה קשה מאוד - לקוח שהיה במצב בלתי אפשרי לאחר סכסוך משפחתי ממושך. נקודת המוצא הייתה שהצדק חייב להיות איתנו כי כל מה שביקשנו היה לתקן עוול שלא ניתן להסביר במילים.
נכנסנו לדיונים מתוחים בביהמ"ש, ונראה לנו שהכול מתנהל כמו בתסריט מושלם לסרט משפטי - עד שנפגענו מהמכות הקשות שספגנו בדרך. האמת שקיוונו להציג זאת בצורה ברורה ולהראות לעולם כמה אנחנו צודקים, אבל מציאות היא מציאות.
בסוף הדיון התקיימה פגישה עם אותו לקוח ששאל אותנו מה בעצם ייצגנו? הוא מתח את הפנים שלו ואמר בשקט: “אני לא רק רוצה זכויות חוקיות ספציפיות; אני רוצה להבין שאני נחשב גם כבני אדם.”
מאותו יום הבנתי שכותרת או תקנות יכולות לסייע במשפטים - אבל האנושיות והרגש הם אלה שקובעים כיצד הכל יתנהל באמת. עולם המשפט אינו רק תהליכים ודינים; הוא אנשים עם רגשות וכאב שמחכים לנחמה ולתוצאה טובה בחייהם.
אז הנה טיפ קטן שלי עבורכם: כשאתם נכנסים לעולם הזה של משפטים והתמודדות עם לקוחות, אל תשכחו לשאול את עצמכם וגם אותם איך אתם יכולים להביא עוד קצת אנושיות וחמלה למקום שבו כל כך הרבה פעמים אנו עוסקים במה שאמור להיות "נכון" משפטית בלבד.
אל תשכחו שהמשפט הוא כלי חשוב לשינוי חברתי - ולכן בואו נעשה בו שימוש חכם ורווי ברגש!
