אני עדיין זוכרת את הרגע שבו נכנסתי לשוק האוכל המקומי בפעם הראשונה. היה זה יום गर्म, השמש סנוורה ומחממת, ובתוך רעשי הדוכנים והקונים התלהבות נבעה מהלב שלי. ריחות שונים פרחו באוויר - תבלינים חריפים, פירות עסיסיים ואפילו קרם עדין של עוגות ביתיות.
מיד כשעברתי ליד דוכן הפלאפל המפורסם של השוק, משהו בתפאורה הזו עורר בי נוסטלגיה. אני זוכרת את הילדות שלי - אמא שלי הכינה פלאפל בבית עם מתכון משפחתי עתיק שהועבר מדור לדור. כל ערב שישי הייתי עוזרת לה לכתוש החומוס במטחנה הוותיקה שלה ולערבב בתיבול הסודי שלה שהיה וכל כך נהדר.
ובכן, בשוק לא רק שיש פלאפל מצוין (ואני משתפת כאן פעולה עם המסורת), אלא גם יצא לי לפגוש שם אדם מיוחד בשם יוסי. הוא בעל דוכן קטן שמוכר ירקות אורגניים שגדלים אצל אביו על גבעות בהרי ירושלים. יוסי היה כה מלא תשוקה לדבר על המוצרים שלו, שאפילו הציע לי טעימות מהעגבניות שרק קטף בבוקר. היו לו סיפורים מרובים שחינכו אותי לגבי הקשר בין האדמה למה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו.
אז הנה טיפ קטן: אם אתם מגיעים לשוק אוכל, אל תסתפקו רק בקנייה הפשוטה; דברו עם בעלי הדוכנים! תשמעו את הסיפורים מאחוריהם ותגלו טעמים חדשים שלא הייתם מגלים בדרך כלל במקומות קונבנציונליים.
בשיטוט הבא שלכם בשוק המזון המקומי או בעיר הזרה שבה אתם מבקרים - הפסיקו לרגע להיות לקוחות ורדו למעמקי התהליכים שמתחילים באדמה ומגיעים לצלחת שלכם. תבינו כמה כוח יש לתשוקה ואהבה סביבנו וכיצד הן יכולות לחבר אותנו יחד דרך החוויות הקולינריות שלנו.
אז בשבוע הבא אני שוב חוזרת לשוק הזה - לא רק כדי לקנות אוכל טוב אלא גם כדי להתחבר מחדש לטעמים ולסיפורים שתמיד משאירים חקירה בליבי.
