לפני כמה חודשים, ביום שבת שקט אחד, החלטתי לצאת מהמראה של השגרה ולבקר בחנות קטנה לאמנות בקיבוץ הסמוך. אני זוכרת שהתחלתי את הבוקר בשאיפה לקפה של בוקר והרגשה שהיום הזה צריך להיות מיוחד במובן כלשהו. זה היה יום שמשי ונעים, תחושת אביב באוויר.
כשהגעתי לחנות הקטנה והמלאה בצבעים ובחפצים מיוחדים, הרגשתי שאני נכנסת למקום שבו הזמן עוצר מלכת. קירות החנות היו מלאים ביצירות של אמנים מקומיים - ציורים שמלווים את הלב שלי בסיפור אישי בכל מגע עם הצבע. פגשתי שם אישה מבוגרת, שמאחורי דוכן העבודות שלה ישבה ותיארה לי באיזה אופן היא יוצרת את החלקים שלה מהזכרונות האישיים שלה.
נשבתי בקסם של הדברים שהיא סיפרה. היה משהו בלתי ניתן לתיאור בחיבור בין מה שאנחנו רואים לבין מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו מסתכלים עליהם. פתאום נזכרתי ברגעים בחיי שלי - אותם רגעי חולף בהם אני פשוט מתבונן בטבע או מפסיק להקשיב לסביבה כדי לחוות רגע קטן וחשוב בעצמי.
ואז היא חייכה אליי ואמרה משפט שעד היום יושב אצלי בראש: "כל יצירה מתחילה מאז שאתה מצליח לראות בלי לשפוט." זה בדיוק מה שעשיתי באותו רגע - הייתי פתוחה ורק ניסיתי להבין ולהרגיש את הסיפור מאחורי כל עבודה אמנותית שהייתה מולי.
מאותו ביקור הפשוט צמח בי רעיון חדש - להתחיל לצייר בעצמי ולתעד רגשות ודברים שאני חווה במילים ובצורות שונות על הקנבס. הבאתי טוש וכמה דפים לבית וקצת מדי שבוע התיישבתי מול היצירה וביטאתי בעזרתם דברים שלא תמיד היו לי כוחות לומר בקול רם.
אז אולי זה טיפ בשבילכם: אל תחששו להתנסות! הכניסו קצת אומנות לחייכם, אפילו אם אתם לא מרגישים שיש לכם כשרון מיוחד בזה. ההתנסות עצמה היא כבר דרך מצוינת להכיר צדדים חדשים שלכם ושל העולם סביבכם.
אין לדעת אילו עולם ומלואו יכולים לפתוח בפניכם כאשר מחליטים לתת לעצמנו מקום לבטא ולהביע עצמנו בדרך חדשה ומרעננת!
