לא מזמן חוויתי חוויה שהשפיעה עלי יותר ממה שציפיתי. זה התחיל כתחביב, איזה פרויקט קטן כדי לשבור את השגרה הנישתית של חיי בעיר הגדולה. לא הייתה לי שום ניסיון קודם בחקלאות, אבל היה לי חלום קטן - לגדל ירקות בגינה עירונית שלי, באחת הערים הכי צפופות בארץ.
החלטתי להפוך את הגג שלי לגינה קטנה. עם כמה עציצים, אדמה טובה וזרעים שקניתי ב'יד 2', התחלתי לגייס את כל מה שהייתי צריך - עשבים ריחניים כמו בזיליקום ופטרוזיליה, וגם עגבניות שרי שחשבתי שאני יוכל לשתול ולראות אותם צומחים תוך זמן קצר.
בהתחלה הייתי סקפטי. מה אני בכלל יודע על גידול? הבנתי שאפשר להירשם לקורסים או לקרוא ספרים, אבל בסופו של דבר זו הייתה האינטואיציה והניסיון שלי שהתנו אותי במאבק מול האדמה והטבע - וחוויתי הכל: מפגיעות של חרקים ועד ימים קשים של חום קיץ מרסק שמייבש כל חי שקל להתייבש.
אחרי מספר חודשים ארוכים וכמה ניסויים (חלקם ממש כושלים), כשסוף סוף ראיתי פירות מכל העבודה הקשה שלי - ההתרגשות השתלטה עליי. בעיניים מלאות בגאווה ובאהבה לקחתי רגע לעשות סלט טרי מהירקות שגדלו בעצמם.
המפגש עם הטבע הזה החזיר אותי למקומות הילדות שלי; זכרונות מחופשות אצל סבא וסבתא בכפר המולד שלהם- שם בין השדות הירוקים למדתי לצפות בפרחים לפרוח ורואים את הכוח שבצמיחה ולא רק מהביטי ביום-יום העירוני הלחוץ.
אז אם גם לכם מתחשק להתחבר שוב לאדמה ולגעת בטבע אפילו קצת - אני ממליץ לכם להתחיל בפשטות. תבחרו לעצמכם מקום: מרפסת, גג או אפילו שטח קטן ליד הבית שלכם ותראו איך בכל יום נתון יש משהו חדש שממתין לצמוח שם עבורכם.
והכי חשוב: תהיו סבלניים! במיוחד בשלב ההתחלה, כי לא תמיד תוכלו לשלוט בכל דבר ואפשר להצליח גם לאחר כישלונות רבים ומעוררי השראה ומתן הזדמנות לטבע לעשות את שלו בקצב שלו ובדרך הייחודית לו.