לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי יושב במרפאה שונה מכל מה שהכרתי עד אז. הייתי מתוסכל, אחרי מספר ניסיונות להיבדק במערכת הבריאות הציבורית בלי הצלחה. חיכיתי שעות בתור, והגעתי למצב שבו הכעס והייאוש השתלטו עליי. החלטתי לקחת את העניינים לידיים שלי ולהגיע למרפאה פרטית.
כבר בדרך לשם הרגשתי לחוץ - האם זה באמת ישתלם? מה אם אוכל למצוא פתרון לכל הבעיות שלי במקום אחר? כשהגעתי, קיבלה אותי אחות עם חיוך רחב שמילא אותי בתקווה חדשה. היא התעניינה בי באופן אישי, ולא רק כעוד מטופל רנדומלי על הכיסאות הפלסטיק ההם. השיחה בינינו הייתה טבעית ונעימה; פתאום הרגשתי שאני לא לבד בסיפור הזה.
הרופא עצמו היה מקצועי אבל גם אנושי. הוא הקשיב לדברים שסיפרתי לו, שאל שאלות נכונות וידע בדיוק מה צריך לעשות כדי לעזור לי. במהלך הביקור גיליתי שהוא גם חובב ספורט כמוני, וזה יצר חיבור מיידי בינינו - שיחה קלילה בין אנשי מקצוע לספורטאים אוהבים.
בסוף הפגישה יצאתי משם עם תכנית טיפול מותאמת אישית וביטחון מחודש בעצמי. לקח לי זמן להבין שזה לא רק סמלים על קירות או תדרים שקונים בעבודת צוות שלולייה; מדובר ביכולת לייצר קשר אמיץ ומוערך עם המטפל שלך.
טיפ קטן ממני: כשאתם פונים למרפאות פרטיות, אל תהססו לבקש מידע נוסף או הסברים נוספים לגבי הטיפול המוצע לכם. אתם בפוקנציה הראשונית שלכם כאן! זכרו כי בריאות טובה מתחילה בקשר טוב ושיחה פתוחה עם מי שאחראי עליכם.
אין ספק שסוג החוויה שזכיתי לה שם נתן לי מוטיבציה להשקיע יותר בדאגה לגוף שלי ואולי אפילו לחשוב פעמיים לפני הביקורים הלא מועילים במקומות אחרים בעתיד הקרוב.