כשהגעתי לראשונה לסטודיו ליוגה, זה היה כמו להכנס לעולם חדש. אני זוכרת את התחושה המוזרה של ההססנות; האם אני אצליח? מה יחשבו עליי? כל התלבטויות האלה נעלמו ברגע שנכנסתי לחלל המואר. אשמורת רכה פיזרה סביב ריח של קטורת עדינה, והמוזיקה הייתה שקטה ומרגיעה כמו גלי ים.
בשיעור הראשון שלי, ידעתי שאני לא לבד באתגר הזה. היו אנשים מכל הסוגים: צעירים ומבוגרים, חובבים ומנוסים. בכל אחד מהם ראיתי פיסה של עצמי - געגוע לרוגע ולאיזון. בשיעור הלימוד הרגשתי איך כל מתיחה מעריכה את הגוף בצורה אחרת; שרירים שקיוויתי להפעיל ולא דיברתי איתם שנים החלו להתעורר מחדש.
בהמשך הדרך גיליתי שעבורי היוגה היא הרבה מעבר לתרגול גופני. זו הייתה מסע פנימי שהוביל אותי להתמודד עם פחדים וקשיים שהחבאתי במעמקי הנפש שלי. כל שיעור הפך לפגישה עם עצמי - להסכים לקבל את המקום בו אני נמצאת כרגע, גם אם הוא לא מושלם.
וסתם טיפ קטן למי שמתעניין להתחיל: אל תתנו לחששות לשתק אתכם! קחו זאת בצעד קטן; אולי שיעור ניסיון בסטודיו מקומי או אפילו מדיטציה בבית שלכם - העיקר זה להתחיל ולהיות פתוחים לחוויה החדשה הזו שממתינה לכם.
אם יש משהו ששמר לי על איזון במהלך החיים המטלטלים הללו, זה בדיוק מהשלווה הזאת שכל תרגול מביא עימו. בסופו של יום, היוגה והפילאטיס הן קודם כל אהבה עצמית ומפגש מחודש עם הגוף והנשמה שלנו.
אז אם אתם מרגישים שאתם שולים קצת או צריכם זמן לעצמכם - ממליצה בחום למצוא סטודיו שבו תוכלו לפרוש כנפיים ולהתחבר שוב לאותו מקום חיובי בתוככם.