אחד הזכרונות הכי מתוקים שלי מהילדות שייך לאמא שלי, ששעות שלמות הייתה מבלה במטבח, מכינה את דברי המאפה המופלאים שלה. כל פעם שהיא הייתה עוסקת בבצק, הבית היה מלא בניחוחות שלאחר מכן התחלפו בצורה מדהימה בחום ובשמחה על שולחן האוכל.
פעם אחת, אני זוכר שהיא לקחה אותי תחת זרועותיה וגם לי נתנה חתיכת בצק קטנה לשחק איתה. בזמן שהיא הכינה פיתות ועוגות, אני הייתי עם הבצק שלי - לוחץ לו ומעצב אותו לצורות שונות. כשהפיתות יצאו מהתנור, והן עדיין חמות ופריכות על פני מתחם השולחן המושקע שאליו הוזמנו כל הקרובים שלנו - זאת היתה באמת חגיגה.
שנים אחרי זה, כשאני כבר אמא בעצמי ואוהבת להפתיע את הילדים במאפים ביתיים ובריאים (כן כן!), החלטתי שהגיע הזמן ללמד אותם להכין פיתות. אז ניסיתי לחקות את המתכון של אמא שלי ותוך כדי משכתי גם זיכרונות ישנים ולא רק טעמים חדשים.
באופן שממש הדהד בי, למדתי שכדי שהפיתות יצליחו - צריך לתת לבצק לנוח כמו שבחיים אנחנו לפעמים צריכים לקחת נשימה עמוקה באמצע העשייה. ככה הן תופסות גובה ונעשות אווריריות יותר. ההמלצה האישית שלי היא להוסיף לתערובת קצת יוגורט - זה הופך אותן לעוד יותר רכות ומשייות בפה.
כשאנחנו בכלל לוקחים הפסקה מסוף השבוע כדי להכין מאכל כזה יחד - זו לא סתם עבודה במטבח; זו יצירה של חוויות וזיכרונות משותפים שנפגשים בחום ולבביות של הכלים שאת משתמשת בהם ובצלילים שמתחת לידיים שלנו על הבצק שהתאווה למגע.
אז אם אתם מחפשים שינוי קליל בסוף השבוע שלכם או רוצים פשוט להעביר זמן איכות עם הילדים בבית - אל תהססו! קחו תחת ידיכם בצק ופשוט תתחילו לעצב… ואל תשכחו לקבל גם תמונה משפחתית שתזכיר לכם עוד שנים רבות איך התחלתם ללמוד מאפה יחד!