לפני כמה חודשים אני זוכר את היום שבו בעבודת הבניין שלי נתקלתי באתגרים שמעולם לא צפיתי. היה זה יום קיץ חם, אנחנו עבדנו על בניית בית פרטי בחוף המזרחי של ישראל. השמש הכתה על הראש ואני התעסקתי עם הקירות החיצוניים יחד עם החבר’ה מהצוות. ולא, הם לא היו סתם אנשים - כל אחד מהם היה עולם בפני עצמו.
בדיוק באמצע העבודה, פתאום שמריהו - הבנאי הזקן והחכם במקצוע - נעמד על פיסת בטון והחל לדבר. הוא סיפר לכולנו איך כשהוא התחיל בתחום הזה לפני למעלה מ-40 שנה, החיים היו פשוטים יותר, אך הרבה יותר קשים. "לא הייתה לנו טכנולוגיה כמו שיש היום," הוא אמר וחייך בעיניים שהזכירו ימים עברו. ואז הגיע המשפט שגרם לי להפסיק לרגע ולחשוב: "אבל עבודות ידיים הם עדיין מחממות את הלב".
מאותו רגע החלטתי שאני רוצה להיות חלק מהמקום הזה שבו אנחנו מאחדים כוחות כדי לבנות משהו שבסופו של דבר נותן משמעות לקהילה שלנו. פתאום הבנתי שזה לא רק חומר וצבע - אלא פרויקט שנוגע בליבם של אנשים.
אם יש לי טיפ עבור מי שמתעניין בתחום הזה או מתכוון להתחיל לעבוד בבניית בתים - אל תסתפקו בלהיות רק עובדים טובים; תהיו אנשי מקצוע מלאי תשוקה ואכפתיות למה שאתם עושים! כשאתם רואים את הבית שאתם בונים מתחיל להתגבש לנגד עיניכם ואת חיוך הלקוח שאימצה אותו תרבות מגוננת לצידו, זו תחושה שאין לה תחליף.
בסופו של יום החזרתי את עצמי הביתה בעייפות הולמת אבל עם חיוך ענק - כי ידעתי שמה שעשינו בשטח הוא מעבר לגבולות הפיזיים של האבן והטיח. אנו בעצם בונים חלומות וקהילות חדשות לכל אחד מאיתנו.
אז אם אתם חושבים להיכנס לתחום הזה - קחו לעצמכם רגע ואל תשכחו ליהנות מכל אבנים ואבן בדרך!