עברתי דירה לפני מספר חודשים, ואני עדיין זוכרת את שעות המתח והבלגן שהיו בתהליך. זה התחיל בעצבנות - איך נארוז הכל? מה לעשות עם כל החפצים שאין לנו מקום אליהם? אני זוכרת שצריכה להיפרד מהמון דברים: ספרים ישנים, בגדים שלא לבשתי שנים ומזכרות מכל מיני תקופות בחיי.
ביום של הה搬ה, כשהמובילים הגיעו בשעה 8 בבוקר (כמובן שבעקבות פקקים הם הקדימו בשעתיים), התרגשותי הייתה בשיאה. על פניו זה נראה כמו סתם עוד יום עבודה עבורם, אבל עבורי זו הייתה פרידה מעולם ישן וקידמה לעולם חדש. חשוב לי לשתף אתכם במשהו קטן שלמדתי שם - לפעמים כשאתם אורזים חוויות וזיכרונות לחיים חדשים, אתם בעצם עושים סדר בכל מה שמסתתר בלב שלכם.
טיפ שלי למי שעומד לקראת הובלה: כשאתם אורזים את החפצים שלכם, קחו רגע לחשוב על כל אחד מהם. האם הוא באמת חשוב לכם? תנו לעצמכם רשות להפרד מחפצים שמעיקים עליכם ולפנות מקום לדברים חדשים - לא רק בבריאות הסביבתית אלא גם בנפש.
בסופו של דבר, הה搬ה הזו חשפה בפניי גם צדדים יפים יותר של חברויות ומשפחה. כולם קיבלו אותי בהמון תמיכה ועזרה ביום האחורי הזה - במיוחד חברה טובה שהפתיעה אותי וארגנה לי מסיבת הפתעה קטנה כדי לחגוג את המעבר ל'הבית החדש'. היא הביאה עוגות ביתיות קטנות וסידרה לי קישוטים וזה היה הרגע שבו הרגשתי שאני לא לבד בדרך הזאת.
אז נכון שיש משהו מלחיץ בכל הפרוצדורה הזו ובולמוס האריזות לפני המעבר עצמו, אבל אני ממליצה לראות בזה הזדמנות להתחדשות ולצמיחה אישית. כל הובלה היא קצת כמו חיים - אנחנו רוצים להחזיק כמה שיותר חבילות איתנו לאורך הדרך אבל לפעמים מגיע הזמן לדעת לשחרר ולהתקדם הלאה לרוח צעירה ונוסף!
