כשהגעתי לפתח תקווה השבוע, הגיעה המחשבה שאולי כדאי לעצור לאכול משהו טעים. בחיפוש קצר אחר מסעדות באפליקציה, עיינתי בתמונות ובעיקר בביקורות של אנשים שהרגישו כמוני. בסוף נחתתי במסעדה קטנה עם אווירה משפחתית - "לגעת בטעם".
כבר בכניסה הרגשתי כאילו אני מגיע לבית של סבתא. ריחות התבשילים קיפלו אותי בעדינות במעיל של חום ואהבה. הסועדים היו מעורבים, חלקם נראו כמו משפחות שחוגגות וולנטין מוקדם, אחרים פגשו חברים אחרי זמן רב שלא ראו אחד את השני.
בזמן שחיכינו למנות שלנו, עייננו בתפריט המפתיע ששילב טעמים מקומיים שישבו על הפרק וביניהם מנה מיוחדת - קציצות דג ברוטב לימון ושום. זה היה להיט! כל ביס לקח אותי לביקורים שלי אצל סבתא כשהייתי ילד, כשהיא הייתה מכינה את הקציצות האגדיות שלה ועוזרת לי לשטח אותן בנמל המתוק שבו הייתי מבלה שעות ליד הים.
כשקיבלה אותנו המלצרית ואמרה: “זה על חשבון הבית”, יצא לי חיוך גדול מהלב. אהבתי את המקום הזה; הוא לא רק שימש לי מקום לארוחה אלא גם פתיחת שער לזכרונות מתוקים ומלאים בטעמים מדהימים.
ובכן, אם יש טיפ שאני יכול לתת לכם זה לנסות למצוא מסעדות שמביאים איתן משהו מעבר לסתם אוכל טוב - כאלה שנותנים לכם תחושת קשר וזיקה למקום ולאנשים שסביבכם. כי אכילה היא הרבה יותר מאוכל; זו דרך להתחבר לרגע ולהרגיש איך אנחנו כולם חלק ממשהו גדול יותר.
אז בפעם הבאה שתעשו עצירת אוכל בדרך - חפשו מקום קטן ומשפחתי שמחזיר לכם רגעי נוסטלgia יחד עם טעימה בהנאה אינסופית!