כשהייתי ילד, לא התייחסתי לשיניים שלי ברצינות. היו לי חיוכים רחבים עם חורים פה ושם, ולרוב חשבתי שזה בסדר. רק כשהגעתי בגיל ההתבגרות לביקורת אצל רופא השיניים והוסבר לי ש-‘אחד הלסתות שלך עקומה’, הבנתי שהחיים שלי עמדו להשתנות. רוב הקיץ שלי עבר בין כיסאות החולה לזריקות הרדמה, אבל אחד הזיכרונות החזקים ביותר מהתקופה הזו היה רגע שבו פגשתי את המטפלת שלמרבה המזל הייתה גם אישה מאוד חייכנית ונעימה.
אני זוכר כיצד היא לעסה איזו ממתק טעים בזמן שהיא עבדה על השן הפגועה שלי. "אתה יודע", אמרה לי בחיוך גדול שגם בלי קשר לפנים שלה - אשכרה האירה את כל המקום, "חשוב לבדוק את השיניים ולשמור עליהן כי הן חלק מאיתנו". באותו רגע זה היה כל כך פשוט וכל כך נכון: שיניים הן לא רק אמצעי לאכול או לדבר - הן בעצם חלק מהמראה שלנו, מהבטחון העצמי שלנו ומהחוויה האנושית שלנו בכלל.
מאז אותו טיפול אני משתדל לשמור על השיניים שלי כמו שאני שומר על חברים ומשפחה - להקשיב להם ולתמוך בהם בכל צורך. אז הנה טיפ קטן שאני יכול לתת לכם מתוך הניסיון הזה: קבעו ביקורת אחת לחצי שנה אצל רופא השיניים שלכם ולא תצטערו! זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל כשאתם משאירים את הדברים עד לרגע האחרון עשויות לצוץ בעיות שאף אחד מאיתנו לא רוצה להתמודד איתן.
אז בפעם הבאה שאתם מחייכים בפומבי או סתם בארץ עם כוס מים בידיים שלכם - חושבו על מה שלא ניתן לראות מתחת לפני השטח ועל איך לטפח תודעה חיובית ואסטטיקה טובה ומלאת חיים! ❤️