לפני מספר חודשים, אני זוכרת את התחושה שהשתלטה עליי כשממש בעודי מנסה לארגן את הבית לקראת חג פסח. מדפים עמוסים שצרחו תחת העומס, קופסאות בגדלים שונים שהתמזגו עם גורמי אבק ובכלל - כאוס שלא היה מבייש שום מחסן רעוע. באותו רגע הבנתי שהגיע הזמן לעבור לתהליך של סידור ואחסון.
כשהתחלתי לסדר את הדברים, פתאום נפל לי האסימון: השפע הזה שקיים בחיינו לפעמים מרגיש כמו עול כבד יותר מאשר מתנה. קלעתי לעניין כשנתקלתי בזיכרונות ישנים בתוך תיבות שכבר שכחתי מקיומן, וביניהם צילומים ממיסים ומכתבים ששמרו בתוכם כל כך הרבה רגשות. רגעים קסומים שנדחקו למחשכים.
ואז הגיע הרעיון: למה לא להקדיש מקום לכל אלה? בחרתי להסיר מהמדפים ומהארונות דברים שכבר לא משרתים אותי או את המשפחה שלי ולפנות להם מקום בדברים שאני באמת רוצה לשמור. לדוגמה, החלטתי שעל מנת לשמור על התמונות והזיכרונות הישנים איחסן אותם בתוך אלבום ייחודי שסיפר את הסיפור שלנו בצורה מסודרת ויפה.
והטיפ שלי? אל תהססו להפוך את התהליך לסוג של ריטואל משפחתי! אני הזמנתי גם את הילדים לערב "ניקוי" שכולל פיצות וזמן איכות יחד - חוויות שעוזרות לחזק קשרים ולהגביר תחושת belonging שאת אף פעם לא יכולה לשער רק דרך פריטים שלא עושים לך שמחה.
בסופו של דבר גיליתי שאחסון הוא הרבה יותר מסתם פתרון לפריטים שאין לנו מקום עבורם; זהו כלי המאפשר לנו לנשום ולהרגיש הקלה בסביבה שלנו ובעיקר בלב שלנו. אז בפעם הבאה שאתם חושבים על חלל פנוי בביתכם, זכרו שבמקביל אתם יכולים גם לפנות מקום לרגשות ולזיכרונות היפים שלכם!