לפני כמה שבועות, בשבת שטופת שמש, החלטתי לצאת לעוד הרפתקה קולינרית עם חברים טובים. היה לנו יום פנוי, ולא יכולנו להתאפק מלעשות סיבוב במסעדה חדשה שצצה באזור. נכנסנו למסעדת "אבן ושולחן", שמעולם לא שמענו עליה עד אז. היא הייתה לא רחוקה מהכפר בו אני גר, ובכל זאת - הציעה את כל מה שאנחנו מחפשים.
כשנכנסנו, האוויר התמלא בניחוחות עשירים של תבלינים ריחניים שהתערבבו יחדיו באווירה החמה והמשפחתית של המקום. האורות היו מעומעמים ואנשים ישבו סביב שולחנות עץ פשוטים - ממש כמו בית מרוקאי מורגש בלב ירושלים. זה היה קסם שנשאבתי לתוכו מהרגע הראשון.
בחרנו לשבת ליד חלון גדול שהציג את הרחוב הסואן שבחוץ. ההמלצות של המלצר היו מושלמות; התחלנו עם סלט ירקות טריים עם פיתה חמה וטחינה שמתמוססת בפה, ומיד לאחר מכן הזמנתי תבשיל קוסקוס עם בשר כבש - וכל Bite היה מסע בזמן לחורף אמא שלי מבשלת בסיר ברזל יצוק על הכיריים.
טיפ קטן שאפשר לקחת מכאן: כשאתם מגיעים למסעדה חדשה ותוהים במה לבחור - תשאלו את המלצר! הוא שם כדי לשרת אתכם ויש לו המון ידע על המנות. לפעמים הבחירות הכי מיוחדות נמצאות בדיוק מעבר לזווית העין שלנו.
לסיום הארוחה הזמנתי קינוח שלא רציתי לפספס - מלבי עם פיסטוקים שהשאיר אותנו מאושרים ונרגשים בכל נגיסה נוספת. יצאנו משם בתחושה שביקרנו במשפחה אמיצה ואחר כך אחד השני נישק את השפתיים שלנו בגאווה אמנותית בלתי נלאית.
באופן כללי אני מאמין שהמסעדות הן הרבה יותר מאוכל טוב; הן מקומות שבהם אפשר ליצור זיכרונות מתוקים ושיחות עמוקות ששובות את הלב ואת הנפש גם יחד.
תגובותיי לאתר Fanpage או Instagram שלהם הפכו למעין יומן אישי שלי - תמיד אהיה כאן כדי להמליץ ולכתוב עוד על המקומות החדשים שאני מגלה בדרך כלל לצד אנשים יקרים לי.
אז אם אתם מחפשים מקום חדש לגלות ביחד או סתם רוצים להרגיש בבית במשהו קצת שונה - אל תהססו להציץ דרך הדלתות הגלויות של המסעדות שסביבכם! אוצר הקולינריה במדינת ישראל רק הולך ועולה ואני בתור בלוגר אוכל חושב שיש מקום לכל אחד לחוות אותו בדרך שלו.