השבוע, ככה סתם באמצע היום, החלטתי להיכנס לגולל היצירות החדשות שהגיעו לחנות האמנות הקטנה שאוהבת אותי הרבה יותר ממה שאני אוהב אותה. זה לא רק חנות - זו מקום שבו משפצים חלומות, צבעים חיים ומשיחות קסומות מתערבים אחד בשני ויוצרים יחד משהו מיוחד.
כשנכנסתי לשם, מיד ניחשתי שאני חוזר הביתה. הריח של צבעי שמן ועץ מלטף את הנכנסים כמו חיבוק חם. אני זוכר שבהתחלה רק עמדתי ליד קיר מלא של תמונות ריאליסטיות ופיגורטיביות - כל אחת מהן מספרת סיפור משלה. פתאום צדה את עיני ציור חד ונועז: אישה מחייכת עם רקע של עיר תוססת שלה מספר על העושר שיש בחיים הפשוטים גם באורח חיים קדחתני.
המוכרת שם הכירה אותי וגם אותי היא שידעה לספר לי על הצייר והמסע שלו לעצב יצירת אמנות שמשקפת תחושות שנוגעות ללב. פתאום התחלנו לדבר על איך לפעמים אנחנו פשוט שואפים להתדלדל מהטרדות היומיום ולמצוא פינה קטנה של אושר בתוך השגרה הארוכה.
לקח לי זמן להבין אבל אולי הכי חשוב זה למצוא דרכים לחבר בין האמת שלנו לבין העולם שמסביבנו. הטיפ שלי אליכם? תבחרו משהו החשוב לכם - אם זו יצירה שתמנע ממכם להרגיש לבד או פריט קטן שיהפוך כל פינה בבית שלכם למקום שלך - השקיעו בזה!
וזה לא נגמר כאן. כשחזרתי הביתה עם ציור ביד וביליתי ערב בלצפות בו ולדבר עליו כאילו הוא חבר טוב, הבנתי שזה היה עוד צעד בדרך להבין את עצמי ואת המקום שלי בעולם הזה.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד חנות אמנות או בסביבה של יצירתיות, אל תהססו לעצור ולהרגיש באמת מה אתם רוצים לקחת איתכם לעולם - ואולי המתנה הכי גדולה תהיה עצמכם מחדש.