לפני כמה שנים, כשהילדים שלי היו קטנים יותר, החלטנו לעבור לבית ספר חדש. זה היה מעבר לא פשוט - מפחיד אפילו. כמו כל הורה אחר, פחדתי איך הם ישתלבו והאם ימצאו חברים חדשים. יום אחד לקחתי את בני הקטן לפעילות פתוחה בבית הספר החדש, והוא התבקש לדבר עם הילדים האחרים ולשתף מהם תחביביו.
מהר מאוד גילינו את הכוח של מוסדות החינוך: מקום שבו ילדים מתפתחים לא רק מבחינה אקדמית אלא גם חברתית ורגשית. בני פגש ילד נוסף שאהב לבנות דגמים מדבק ומקלות במבוק, והקורונה הדליקה ניצוץ בעיניו! ממש במקום ההוא למדתי איך למסד קשרים וקשרים חברתיים ולהתמודד עם חרדות בגיל צעיר.
לאחר מכן הגיע הזמן לקבל החלטות - עד כמה אנחנו כמשפחה רוצים להיות חלק מהקהילה הזו? התגלתה בפנינו קהילה תומכת ומסייעת. הצוות החינוכי תמיד היה פתוח לשיח עם ההורים ודאג ללקחת בחשבון מה חשובות לנו כהורים וכמובן עבור הילדים שלנו.
בהמשך הדרך הבנתי שזוהי הזדמנות לא רק בשבילם אלא גם בשבילי כאימא ללמוד עוד על עצמי ועל הערכים שאני רוצה להעביר לילדיי. המפגש עם צוות בית הספר והתהליך כולו הפך לחוויה מעצבת עבור כולם. כשאני משקפת על התקופה הזו כיום אני מבינה שהחינוך הוא הרבה יותר ממתודולוגיות או תוכניות לימוד; הוא מסע חיים שמשנה אותנו לטובה.
אז אם אתם עומדים בפני שינוי כזה בעתיד הקרוב או הרחוק - אל תפחדו! כאלה ששואלים את עצמם האם להיכנס למערכת חדשה, יכולים ללמוד רבות מהחוויה - הן בשיח המשפחתי והן בקשרים שתבנו בדרך יחד עם הילד שלכם. בחרתם לקחת צעד קדימה? אז תשאירו את הדלת פתוחה לדיאלוג ולאפשרויות חדשות כי הרווח הוא עצום!
וכל החלומות האפשריים טמונים שם…