לפני חצי שנה, עמדתי מול דלת הבית שלי, מחזיק רצועה ביד אחת וצמרמורת בלב. זה היה הרגע שבו באתי הביתה עם ג'ולי, הכלבה הקטנה והחמודה הזו שהפכה להיות האור של חיי. בהתחלה הייתי מלא בפחדים ובשאלות: האם אני מסוגל לאלף אותה? האם אעמוד בציפיות?
בעבר, ניסיתי "מרכיבי אילוף" שונים עם כלבים אחרים אבל אף פעם לא ראיתי בזה הצלחה אמיתית. חשבתי שזה נובע מהתנגדות עבר שלי לכוחניות במערכת היחסים עם בעלי חיים. הפעם, שמתי לעצמי מטרה - לעשות זאת מתוך אהבה וסבלנות.
ביום הראשון שלנו יחד, התחלנו במשחקי כדור פשוטים בעזרת פיסות מזון קטנות כתגמול על כל פעולה נכונה שהיא עשתה. כמה פשוט - וכמה מדהים! גיליתי תוך ימים ספורים שג'ולי לא רק מבינה אותי אלא גם שאני לומד ממנה המון על סבלנות ואמון.
לאחר מספר שבועות של עבודה משותפת, מצאנו את עצמנו בחוץ בטיול מקסים בשדות הפתוחים. היא רצה אלי תוך שהיא קופצת ומקפצת כאילו אומרת: "אני כאן! תראה כמה אני יודעת!". זה היה הרגע שבו הבנתי שאילוף הוא הרבה יותר מעבודה על פקודות - זו מערכת יחסים שמתפתחת בין שני יצורים.
אז הנה טיפ קטן שעובד לי לאורך זמן: תהיו סבלניים והקדישו זמן איכות אחד לשני בכל יום - אפילו אם מדובר בכמה דקות בלבד. אתם לא תאמינו איזה קסם יכול לקרות כשאתם מקנים לכלב שלכם תחושת ביטחון ואוהבת מן הלב.
בטח נשמע קלישאתי ואני יודע שרבים יחשבו שזה "סתם עוד טקטיקה", אבל באמת שיש משהו באמונה וביחס החם הזה שמעורר דברים שלא חשבתם שאפשריים - וזה בדיוק מה שעשה לנו טוב לחיים ולמערכת היחסים שלנו.
אם יש לכם גם סיפורים כאלה או טיפים לחלוק, הייתי מאוד שמח לשמוע!